דלועים

שְׁתֵּי דְּלוּעִים בְּאֶמְצַע חֹרֶף שָׁחוּן.
הוּא פּוֹרֵס אֶת הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז
פּוֹרֵס אֶת הַשְּׁנִיָּה עִם הַסַּכִּין,
הַסַּכִּין הַחַדָּה. וְאֲנִי רוֹאֶה, הוּא
פּוֹרֵס אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהַכָּתֹם
שֶׁנִּגְלָה בִמְלוֹא הָעָצְמָה גָּרַם לִי לְהָבִין
שֶׁאֵי-שָׁם, וְאוּלַי הַרְחֵק מֵאֵי-שָׁם,
נִמְצָא לוֹ הַדָּבָר הַנָּכוֹן שֶׁאֲנִי מַמְתִּין
לוֹ, מְסֻנְוָר מִכָּתֹם עָמֹק.

וּכְמוֹ הֵלֶךְ הַנּוֹבֵר בֵּין פַּרְדֵּסִים
וְשָׂדוֹת אַחַר הַדָּבָר, אֲנִי רוֹאֶה,
הוּא פּוֹרֵס אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְהַנִּגְלָה
מְגַלֶּה גִּלּוּיִים יְשָׁנִים, כְּתֹמִים,
נִפְרַשִׂים תַּחְתַּי כְּמַרְבָד מְעוֹפֵף
בִּמְרוֹמִים עָטוּרֵי תִּקְוָה יְשָׁנָה. תִּקְוָה יְשָׁנָה.