בַּעֲווֹנוֹתַי אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת לַחֲמִי
עַל פְּנֵי יוּבַל סָמוּךְ לְבֵיתִי, כַּנִּכְתָּב מִזְּמַן בְּקֹהֶלֶת,
וְהוּא נֶאֱכַל בִּזְרִיזוּת וִיְעִילוּת עַל-יְדֵי הַטְּרוּטוֹת
הַמְּסוּרוֹת.
מַה אֶפְשָׁר עוֹד לְהוֹסִיף עַל כָּךְ.
אָז כָּכָה
יָמִים רַבִּים חָלְפוּ עָלַי בָּרָעָב בְּבֵיתִי סָמוּךְ לַיּוּבַל,
וּכְשֶׁנִּסִּיתִי בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים לָדוּג אֶת הַטְּרוּטוֹת
הַשְּׂבֵעוֹת,
אֵרַע הַדָּבָר הַיָּדוּעַ.
וְלַפִילוֹסוֹף אָסוּר לִלְמֹד פִילוֹסוֹפְיָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה.
יִשֵּׁב הוּא לוֹ עִם כִּכָּר לַחֲמוֹ וְיֹאכְלֵהוּ לַשֹּׂבַע
עִם כּוֹסִית גֶ'ק דָּנִיֵּאלְס קַר, בְּגָפּוֹ, בָּחֲשֵׁכָה, בִּצְפִיָּה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה