פילם מואר

בְּדִמְמַת קֹדֶשׁ, לְלֹא הַתְרָאָה מֻקְדֶּמֶת, אַתְּ מִתְגַּנֶּבֶת

דֶּרֶךְ חַלּוֹנִי לַחֲלוֹמִי. נִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא לְהָעִיר אוֹתִי מִשְּׁנָתִי

אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ אַתְּ אֵינֵךְ מִתְגַנֶּבֶת לַחֲלוֹמִי הַפְּרָטִי

וְנִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא לְהָעִיר אוֹתִי מִשְּׁנָתִי אֶל הַמַּמָשׁוּת.

שָׁם נָעִים יוֹתֵר. הַחֲרָטָה נוֹתֶרֶת מֵאָחוֹר בָּאוֹר הַשָּׁחֹר.

אֵין מַשְׁמָעוּת לִסְעֻדּוֹת חֲגִיגִיּוּת אוֹ תַּכְשִׁיטֵי זָהָב עֲנוּדִים,

דְּמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר וְחִבָּה אוֹ כַּעַס, רָצוֹן לִהְיוֹת

הַטּוֹב שֶׁבַּטּוֹבִים וּלְהִתְחַשֵּׁב בְּרֹךְ בְּאֵלֵי הַקְּרוֹבִים.

רַק שָׁם נִתָּן לְהַקְרִיב הַטּוֹב עַל מִזְבֵּחַ הָרַע.

(רַק שָׁם הַטּוֹב וְהָרַע מְאֻחָדִים בְּדָמָם).

שָׁם יָכֹל הַמְּשׁוֹרֵר לִלְבוֹשׁ בִּגְדִי אֶבְיוֹן, לְהַעֲנִיק אֶת

הַיָּפֶה שֶׁבַּזֵּרִים, וְאַף לוֹמַר "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ, אֲסוּרָה".

לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּעֵינַיִם שֶׁל כֵּן וְלַעֲטֹף לִבָּהּ בַּנְּיָר.

אֵין צוֹרֵךְ לְהַצִּיג תְּשׁוּבָה לִבְעָיָתוֹ הַיְּדוּעַה שֶׁל

בְּיָאלִיק, הוּא כְּבָר יֵדַע, שָׁם, אֵין זֶה מְשַׁנֶּה

מַה זֹאת תְּחוּשָׁה כְּשֶׁהַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה זִכְרוֹנָהּ לְשִׁמְצָה.

פִּתְחִי חַלּוֹן וְחִלְמִי. חִלְמִי.

חוּשִׁי רַק לְרֶגֶע תַּלְאוּבוֹתַי

כְּשֶׁהוּא נִנְעַל עִם שַׁחַר. לַיְלָה טוֹב.