שירה רעה

בְּיַלְדוּת אַבָּא אָמַר לִי שֶׁשִּׁירָה רָעָה זוֹ שִׁירָה שֶׁעוֹשָׂה לַקּוֹרְאִים

דַּוְקָא וְנוֹתֶנֶת לָהֶם הַרְגָּשָׁה רָעָה. לָכֵן שְׁמָהּ: שִׁירָה רָעָה.

אוּלָם בְּבַגְרוּת כְּשֶׁנִּרְשַׁמְתִּי לְלִמּוּדֵי תֹּאַר רִאשׁוֹן בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה,

גִּלִּיתִי שֶׁיֶּשְׁנָם אֵי אֵלֶּה פְּרוֹפֶסוֹרִים מִתְבַּלִּים (לְאָבִי שְׁמוֹנֶה שְׁנוֹת לִמּוּד)

הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לְעָמְקֵי עֳמָקִים, לִפְנַי וְלִפְנִים,

כְּאֵלֶּה שֶׁלֹּא מְפַסְפְסִים קוֹנְצֶרְטִים אֲרֻכִּים וְהַצָּגָה טוֹבָה           

הַטּוֹעֲנִים דֶּרֶךְ קֶבַע שֶׁהֵם לֹא בּוֹגְדִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, אֲבָל הֵם כֵּן,

שֶׁהֵעִידוּ בְּפָנַי שֶׁשִּׁירָה רָעָה זוֹ שִׁירָה הָעוֹבֶרֶת עַל הַחֹק וְצָרִיךְ לְשָׁלְחָהּ

מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ הַרְחֵק הַרְחֵק מֵהַחֶבְרָה, לְמָנוֹעַ הַשְׁפָּעָתָהּ עַל הַדּוֹר הַבָּא,

לְהוֹשִׁיבָהּ בְּתָא חָשׁוּךְ בְּחֶבְרַת רוֹצְחִים, גַּנָּבִים, אַנָּסִים, נוֹאֲפִים.

וְאַבָּא בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוֵּן.