מְנַסֶּה לַחְצוֹת אֶת הַגְּבוּל
וּמְנַסֶּה לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם
לַעֲמֹד
בְּסְטַנְדַּרְטִים
לְיַצֵּר
חֹמֶר
וּלְמַחְזְרוֹ בְּמַעְגָּל חוֹזֵר
חֲלִילָה
לְהַרְאוֹת לְהֵרָאוֹת
לוֹמַר לְהַאֲזִין
לְסַגְנֵן מוּסָר יִחוּדִי מוֹפְתִי לְהַצִּיגוֹ
לִהְיוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת
גֶבֶר חָבֵר בֵּן נֶכֶד עָמִית שָׁכֵן אוֹיֵב אֲדוֹנִי
מְנַסֶּה לִהְיוֹת כָּל מַה
כָּל דָּבָר כָּל הַזְּמַן
מֶה הָיָה לוּ הַכֹּל הָיוּ מְנַסִּים לִהְיוֹת
כָּל מַה שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה פֹּה לוֹמַר
כֻּלָּם רוֹצִים אוֹתוֹ
דָּבָר
דָּם מַיִם שָׁמַיִם
וְתִימְרוֹת
עָשָׁן
אֵין הַפְתָּעוֹת לֹא יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת
נִסִּיתִי כְּבָר הַכָּל. לְנַסּוֹת
נִסִּיתִי,
לֹא הִצְלַחְתִּי.
כָּשַׁלְתִּי.
פָּשַׁעְתִּי.
מָרַדְתִּי. שָׂמַחְתִּי. חָזַרְתִּי.
לֹא הִגַּעְתִּי.
יָצָאתִי.
טָבַעְתִּי. דָּרַשְׁתִּי. רִחַמְתִּי. יָדַעְתִּי.
לֻהַקְתִּי לְתַפְקִידִים
שׁוֹנִים בְּמַחֲזֶה כּוֹשֵׁל
אֳנִי יוֹדֵעַ.
אַךְ בְּכָל הַפְּעָמִים
נִסִּיתִי
אֹמַר.
וְעַכְשָׁו בְּמַבָּט מֻשְׁפָּל
בִּקְצֵה
הַחֶדֶר
מְבַקֵּשׁ
סְלִיחָתְךָ.
סְלַח לִי בְּבַקָּשָׁה. עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים.
בִּבְרָכָה,
אַתָּה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה