"אני
עשוי לסבול ייסורים קשים,
אבל הזולת הרי
לעולם לא ידע כמה אני סובל,
מפני שהוא אחר"
איוואן קרמאזוב
עָלְבוּ בִּי הַחַיִּים, אָמַר חֲלוּשׁוֹת בְּטֶרֶם יָצָא
מִן הַשַּׁעַר הֶחָלוּד.
עֵינָיו לְבַד מְדַבְרְרוֹת בְּעִמְעוּם
קוֹרוֹת
חַיָּיו.
גַּאֲוַת הָאֶתְמוֹל נִשְׁמְטָה מִיָּדָיו. הַצְּלִילִים צְלִילֵי קְבוּרָה
חֲרִישִׁית, רוּחַ פְּסָגוֹת וּבְכִי
אִמָּהוֹת כּוֹאֲבוֹת.
מִי יֵדַע כַּמָּה עָלְבוּ בִּי הַחַיִּים, חָשַׁב וְנִשְׁכַּב בְּצַל הָעֲרָבָה הַבּוֹכִיָּה תָּמִיד,
וְעֵינָיו
כָּבְדוּ, כְּמוֹ זוֹעֲקוֹת בַּלָּאט בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת
חֲסַל!
מְאֻחָר מִדַּי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה