כְּמוֹ
זוּג גַּרְבַּיִם לֹא תּוֹאֲמִים
שֶׁדֶּרֶךְ
הַמִּקְרֶה הֱבִיאָם אֶל
תַּחְתִּית סַל
הַכְּבִיסָה הַנְּקִיָּה,
נִכְרָכִים אָנוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי
בְּחֹם וְתוּגָה בַּמְּגֵרָה,
וּלְאַחַר יָמִים נִגְרָבִים
בִּשְׁגָגָה עַל רַגְלֵי
הַטַּיָּל
שֶׁדַּרְכּוֹ בַּיַּעַר
אָבְדָה בֵּין גִּזְעֵי
עֵצִים וּבְהֵמוֹת טוֹרְפוֹת,
אַךְ
זֶה לֹא עָצַר וְלוּ לְרֶגַע, לִשְׁאֹל
הַמְּקוֹמִיִּים, יוֹדְעֵי
הַדָּבָר,
אָנָה
דַּרְכֵיהֶם מוֹבִילוֹת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה