כגוי

חָבֵר טוֹב מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים רָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ הַשְּׁכִינָה

כְּטֶרֶף נִפְחָד מִפְּנֵי טוֹרְפוֹ הַמָּסָרְתִּי הֶחָג בַּמָּרוֹם וְאֵין תָּכְנִית מְנוּסָה

(הוֹרָיו, מְעַט לְפָנָיו, נָפְלוּ בִּקְרָב הַמָּוֶת הַמָּכוּר)

לְאַחַר מִכֵּן חָזַר בִּתְשׁוּבָה אֲדוּקָה מְאֹד

צִמֵּחַ זָקָן וְהִתְיַשֵּׁב בִּישִׁיבַת הַמִּתְנוֹעֲעִים קָדִימָה וְאָחוֹרָה בְּהַתְמָדָה

בִּטְרַנְס בִּסְרָק בְּהַכְנָעָה בְּכַוָּנָה טוֹבָה

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֲנִי כְּגוֹי, שַׁיָּךְ לְדִבְרֵי הַיָּמִים,

וְנֶחְתְּמָה הָאֶפְשָׁרוּת לִשְׁלֹחַ מְסָרִים מִיָּדִיִּים,

"לֹא תְּחֻיַּב בְּגִין נִסְיוֹן הַשְּׁלִיחָה". תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ.

וְהִנֵּה לְלֹא מְסָרִים מִיָּדִיִּים נוֹתָרִים אָנוּ כַּחֲבֵרִים טוֹבִים.