חצי הכוס הריקה

לַחֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה שֶׁבְּיָדִי

אַתְּ מוֹזֶגֶת וִיסְקִי אָמֶרִיקָאִי.

אֲנִי לוֹגֵם לְאַט, שֶׁלֹּא יִגָּמֵר,

פּוֹתֵחַ סֵפֶר שִׁירָה מִזְדַּמֵּן מֵהַמַּדָּף

וּמַקְרִיא לְאַט, שֶׁלֹּא אֶשְׁגֶּה,

לֹא יוֹרֵד לְסוֹף דַּעַת הַמְּשׁוֹרֵר,

אַתְּ מוֹזֶגֶת וִיסְקִי אִירִי,

לַחֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה שֶׁבְּיָדִי

לְבַל יִוָּתֵר הַחֵצִי הַמָּלֵא לְבַדּוֹ

עִם הָרֵיק שֶׁהוֹתַרְתִּי מִקֹּדֶם.

תיון בכוס מים קרים

בֶּעָבָר אָמַרְתִּי וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי

הָבִינוּ בְּבַקָּשָׁה, לֹא יוֹתֵר, לֹא פָּחוֹת,

הָבִינוּ אוֹ הַשְׁלִימוּ,

מִבְּחִינָתִי– הַשְׁלִימוּ.

וְאַתָּה הַקּוֹרֵא עַתָּה, אוֹ אֲנִי,

מִבְּחִינָתִי – רַק אֲנִי,

כְּמוֹ הַקָּשִׁישׁ הַכָּפוּף הַהוּא בְּקַטָּמוֹן ט'

טוֹבֵל תֵּיוֹן בְּכוֹס מַיִם קָרִים לְאִטּוֹ

מַמְתִּין בְּגָפּוֹ לְבוֹאוֹ,

(אַךְ הוּא עוֹדוֹ מִתְמַהְמֵהַּ)

וּמוֹשֵׁךְ בַּחוּט הַמְּקַשֵּׁר הָאַחֲרוֹן,

עוֹצֵם עֵינָיו,

מִשְׁתַּדֵּל לְהַסְתִּיר אֶת הָעוֹלֶה מֵהָאוֹר אֶל הַחֲשֵׁכָה,

שׁוֹמֵעַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה קוֹלוֹת

אַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְאָז שַׁדְרָן מֻכָּר,

בְּלִי דִּמְעָה,

וְהַנְּקִישׁוֹת הַנִּמְרָצוּת בַּדֶּלֶת כְּמוֹ רוֹעֲמוֹת:

"הֵבַנּוּ, הִשְׁלַמְנוּ",

וְהוּא מְדַדֶּה לַפֶּתַח, וְשָׁם, כְּתָמִיד,

מַחְשָׁבוֹת נִבְלָעוֹת כְּנִכְלָמוֹת,

בּוֹא, בּוֹא אִתָּנוּ, חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים. חוֹזְרִים וְתוֹבְעִים.

יהודי טוב

יְהוּדִי טוֹב עוֹרֵךְ חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין,

וְאָז כֵּרָה, רִקּוּדִים וְנִגּוּנִים יְשָׁנִים.

וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל  

שָׁב הַיְּהוּדִי לַיַּעַר מִמֶּנּוּ הִגִּיעַ

לִכְרֹת עֵצִים כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ

עִם צֶמֶד גַּרְזִנִּים מַחְלִידִים.

שלג בירושלים

אַחֲרֵי אִירָאן, חִזְבַּאלְלָה וְהַגִּ'הַאד הָאִסְלָאמִי,

כְּאִישׁ אֱלֹהִים תַּנָּכִי מוֹדִיעַ דָּנִי רוּפּ בְּגָאוֹן

"שֶׁלֶג בַּחֶרְמוֹן, וְצָפוּי גַּם... בִּירוּשָׁלַיִם!"

וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע מַמְתִּינִים סָבִיב בְּתִקְוָה לַבֹּקֶר

עֵת הָרְחוֹבוֹת יִתְעַטְּפוּ לָבָן טָהוֹר

שֶׁיַּסְוֶה הַשָּׁחֹר הַחוֹזֵר רַק לְיוֹם אֶחָד

גַּם בִּירוּשָׁלַיִם, גַּם בִּירוּשָׁלַיִם,

וְזוֹ שִׂיחַת הַיּוֹם בַּבַּנְק בַּדֹּאַר בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס

בְּקִינְג ג'וֹרְג' בְּבֶן יְהוּדָה

אֲפִלּוּ בְּאַרְנוֹנָה, וְהַמְּהַדְּרִין מַעֲלִים בָּאוֹב:

אֵיךְ בָּהֲקָה בְּהוֹד יְרוּשָׁלַיִם, אָז, בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ

בְּחֹרֶף תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם

כְּשֶׁהַהִינוּמָה כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ הַמְּצֻלָּקוֹת לְמִסְפָּר יָמִים

וּבֵיתָ"ר יְרוּשָׁלַיִם בְּרֹאשׁ הַטַּבְלָה.

הַכָּל נִדְחַק לְפִנַּת חֶדֶר, כָּלוּ הָרָעוֹת,

מִתְעוֹרְרִים לְבֹקֶר מְעֹרָב: גֶּשֶׁם שֶׁלֶג בָּרָד,

שָׁחֹר וּמְעַט לָבָן שֶׁיַּזְכִּיר הַבָּאוֹת.

נדודים

בַּכֶּסֶף בּוֹ רָכַשְׁתִּי אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלִּי

הָיִיתִי יָכֹל לִקְנוֹת אוֹפַנַּיִם וְלַעֲבֹר לִנְדוּדִים בָּרָחוֹק,

כָּל כָּךְ רָחוֹק עַד שֶׁלֹּא יְזָהוּנִי עוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּרְחוֹב,

כָּל כָּךְ רָחוֹק עַד שֶׁלֹּא אֲזַהֶה אֶת הַסִּמְטָאוֹת,

כָּל כָּךְ רָחוֹק עַד שֶׁלֹּא אָבִין אֶת לְשׁוֹן הַדּוֹבְרִים,

וְאָז אֶשְׁכַּב פְּרַקְדָּן תַּחַת עֵץ לְהַעֲבִיר אֶת הַלַּיְלָה וּמִשָּׁם

אַמְשִׁיךְ וְאוֹסִיף לִרְכֹּב סָבִיב סָבִיב, לְלֹא מִגְבֶּלֶת זְמַן,

לְלֹא הַבְּלָמִים שֶׁהִתְנַוְּנוּ מֵחֹסֶר שִׁמּוּשׁ,

וְכָל זֶה בַּכֶּסֶף בּוֹ רָכַשְׁתִּי אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין הָעֲנוּדָה

עַל קְמִיצָתִי הַיְּמָנִית, מַזְכִּירָה לִי שֶׁמָּא אֶשְׁכַּח חָלִילָה:

מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן רַגְלַי מוֹבִילוֹת בְּכוֹחַ הַהֶתְמֵד הֶחָרוּץ.

שלט יציאה

גֶּבֶר לֹא נוֹלַד גֶּבֶר.

הִנֵּה זֶה מַגִּיעַ:

הוּא נַעֲשָׂה גֶּבֶר.

כֵּן, תַּאֲמִינוּ אוֹ לֹא.

זֶה עוֹבֵד נִפְלָא בְּחָצֵר אֲחוֹרִית

וּבְחָצֵר קִדְמִית. זֶה עוֹבֵד בְּכָל הַחֲצֵרוֹת.

גַּם שֶׁל אַדְמוֹ"רִים,

בִּמְיֻחָד בְּחַצְרוֹת אַדְמוֹ"רִים עֲטוּפֵי חֲסִידִים.

וְגַם בְּמִקְרִים אֲחֵרִים זֶה הוֹלֵךְ,

חוֹשֵׂף הַשָּׁלֵם לְאִטּוֹ:

שֶׁלֶט לֹא נוֹלַד שֶׁלֶט.

(הוּא פִּסַּת מַתֶּכֶת זוֹלָה, רֶקַע צָהֹב,

אוֹתִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, סִימַן קְרִיאָה וּמוֹטוֹת הַחְזָקָה,

וּבִשְׁבִיל הָעִלָּה, גַּם מַטָּרָה)

הוּא נַעֲשָׂה שֶׁלֶט פּוֹקֵד: פֹּה, וְאַךְ וְרַק פֹּה,

הַיְּצִיאָה.

רעידת אדמה (ומכאן לְ)

בַּחֲלוֹם

אֲנִי בְּבֵית יַלְדוּתִי בִּרְחוֹב יַלְדוּתִי בִּשְׁכוּנַת יַלְדוּתִי

וְהָאֲדָמָה מִתַּחְתַּי שׁוֹקַעַת כִּסְפִינַת מַעְפִּילִים יְרוּיָה,

לְאַט, לֹא בְּרֶגַע אֶחָד כְּמוֹ בְּ"רוֹאִים עוֹלָם" מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

וְעוֹבְרִים בְּמִלָּה וָחֵצִי לְעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא ("וּמִכָּאן לְ")

הַכָּל קוֹרֵס מוּל עֵינַי בַּעֲצַלְתַּיִם בְּנִנּוֹחוּת בְּצַעֲדֵי צָב

כְּאִלּוּ הַמִּבְנֶה מְבַקֵּשׁ מְעַט זְמַן לְצִלּוּמִים אַחֲרוֹנִים

עִם פָּנִים מֻכָּרִים הַמַּעֲמִיסִים צִיּוּד הֶכְרֵחִי עַל גַּגוֹנֵי רְכָבִים

וְנָסִים עַד לְבֶקַע הָאֲדָמָה הַבָּא לִבְלֹעַ,

לְהַעֲלִים, לְהַשְׁכִּיחַ מִתּוֹכִי, וַאֲנִי נֵעוֹר מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ:

כִּמְעַט כֻּלָּם עָזְבוּ לְעִיר אַחֶרֶת. רְחוֹקָה.

נִשְׁאַר רַק אֶחָד שֶׁעוֹד אֵיכְשֶׁהוּ נִתְלֶה.

וְגַם הוּא, אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים, "אֲחַפֵּשׂ דִּירָה בְּתֵל-אָבִיב".

בַּיְּצִיאָה מִסֶּרֶט פָּגַשׁ פְּנֵי סֻכָּר וְעֵינֵי קָרָמֶל

גָּרָה בִּרְחוֹב מָרְדְּכַי נַרְקִיס, רוֹקֶדֶת בְּלַהֲקָה,

אִתָּהּ עוֹד הָיָה שָׁעוֹת לְאַחֵר הַשִּׂיחָה, עִם טַעַם מַר בַּפֶּה,

מַדּוּעַ לֹא שָׁאַל שְׁאֵלָה מְדֻיֶּקֶת יוֹתֵר,

נְכוֹנָה.