בַּחֲלוֹם
אֲנִי
בְּבֵית יַלְדוּתִי
בִּרְחוֹב יַלְדוּתִי
בִּשְׁכוּנַת יַלְדוּתִי
וְהָאֲדָמָה מִתַּחְתַּי שׁוֹקַעַת כִּסְפִינַת מַעְפִּילִים יְרוּיָה,
לְאַט,
לֹא בְּרֶגַע אֶחָד כְּמוֹ בְּ"רוֹאִים
עוֹלָם" מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה
וְעוֹבְרִים בְּמִלָּה
וָחֵצִי לְעִנְיְנֵי
דְּיוֹמָא ("וּמִכָּאן לְ")
הַכָּל
קוֹרֵס מוּל עֵינַי בַּעֲצַלְתַּיִם בְּנִנּוֹחוּת בְּצַעֲדֵי צָב
כְּאִלּוּ הַמִּבְנֶה מְבַקֵּשׁ מְעַט זְמַן לְצִלּוּמִים אַחֲרוֹנִים
עִם
פָּנִים מֻכָּרִים הַמַּעֲמִיסִים צִיּוּד הֶכְרֵחִי עַל גַּגוֹנֵי רְכָבִים
וְנָסִים עַד לְבֶקַע
הָאֲדָמָה הַבָּא לִבְלֹעַ,
לְהַעֲלִים, לְהַשְׁכִּיחַ מִתּוֹכִי, וַאֲנִי נֵעוֹר
מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ:
כִּמְעַט
כֻּלָּם עָזְבוּ לְעִיר אַחֶרֶת. רְחוֹקָה.
נִשְׁאַר
רַק אֶחָד שֶׁעוֹד אֵיכְשֶׁהוּ נִתְלֶה.
וְגַם
הוּא, אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים, "אֲחַפֵּשׂ דִּירָה בְּתֵל-אָבִיב".
בַּיְּצִיאָה מִסֶּרֶט פָּגַשׁ פְּנֵי סֻכָּר וְעֵינֵי
קָרָמֶל
גָּרָה
בִּרְחוֹב מָרְדְּכַי נַרְקִיס, רוֹקֶדֶת בְּלַהֲקָה,
אִתָּהּ
עוֹד הָיָה שָׁעוֹת
לְאַחֵר הַשִּׂיחָה, עִם טַעַם מַר בַּפֶּה,
מַדּוּעַ
לֹא שָׁאַל שְׁאֵלָה מְדֻיֶּקֶת
יוֹתֵר,
נְכוֹנָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה