פָּגַשְׁתִּי אָדָם שֶׁרָצָה לִהְיוֹת רַק עָני שׁוּב.
הוּא
הִתְיַפֵּחַ כְּעוֹלָל בְּפָנַי,
זָעַק:
"הַחְזִירוּ אֶת מַצָּבִי
הַקּוֹדֵם!"
אָז
הוֹסַפְנוּ עוֹד שִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל צֹרֶךְ עַל גַּבּוֹ הָרוֹעֵד
וְהוּא
קָרַס מֵרָצוֹן יֶתֶר לְהַבְחִין בֵּין דָּבָר לְדָבָר.
הוּא
חַי עוֹד כְּרֶבַע שָׁעָה כִּי הַפָּרָמֶדִיק
אֵינוֹ
רַשַּׁאי לִקְבֹּעַ מָוֶת.
בַּהַלְוָיָה שִׁבְּחוּ יְמֵי חַיָּיו בַּאֲרִיכוּת מֻגְבֶּלֶת בִּזְמַן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה