יום שלישי, 6 באפריל 2010

פושט יד

אֵין לִי עוֹד מַה לִמְכֹּר.
אֶת מֵיטָב מִלּוֹתַי
מָכַרְתִּי בִּמְחִיר מוּזָל
חֶלְקָן בִּמְחִיר מֻפְקָע

וְאֵין לִי מַה לִמְכֹּר
עַכְשָׁו. הָרוּחַ כָּבְתָה
וְהַסְּחוֹרָה מְמָאֶנֶת
לְהַגִּיעַ לִיְעָדָהּ, וַאֲנִי

פּוֹשֵׁט יָד אֶל הַתּוֹךְ,
בְּתְחִנָּת רַחֲמִים, תָּר
אַחַר הָאוֹצָר הַשָּׁקוּף
שֶׁמֵּעַל קַו הַבֹּסֶר

הַתַּחְתּוֹן.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג