קומדיה: איש בודד עומד על גג עולם נטוש

דְּלָתוֹת פְּלָדָה נִטְרָקוֹת בַּזּוֹ אַחַר זוֹ

מַצְהִירוֹת "בּוּם טְרַאח!"

אֶזְרָח שׁוֹמֵר חֹק

מְשַׁלֵּם מִסִּים

מְיַבְּשָׁן עַל חֶבֶל כְּבִיסָה בְּגִנָּה

לְצַד תַּחְתּוֹנִים וְחָזִיָּה.

רָחוֹק מִדַּי. חָלָל חִיצוֹן.

לֹא עַכְשָׁו – בּוּם טְרַאח!

מִמַּעַל עֲנָנִים אֲפֹרִים מְאַיְּמִים בְּהִתְאַבְּדוּת הֲמוֹנִית

צְ פִ י פ וּ ת  אֻ כְ ל וּ סִ י ן

"לֹא!" זוֹעֲקִים "לֹא!".

אִישׁ בּוֹדֵד

עוֹמֵד עַל גַּג עוֹלָם נָטוּשׁ

וְקוֹפֵץ

וְנוֹחֵת

לְרַגְלֵי

זָרָה מוֹשֶׁכֶת בָּרְחוֹב

הָעוֹשָׂה בּוֹ מְדָנִים בְּעֵינֶיהָ הַ

כְּחֻלּוֹת

שְׁקוּפוֹת

 אֲפֹרוֹת

וְטוֹרֶקֶת

חָלָל חִיצוֹן בְּפָנָיו

אַף הִיא מוֹשֶׁכֶת אוֹמֶרֶת

לֹא עַכְשָׁו. יִהְיֶה שִׁגָּעוֹן. לֹא עַכְשָׁו.

לֹא חוֹזֶרֶת.

הַשָּׁמַיִם הֵיטִיבוּ עִמָּהּ.

הוֹלֶכֶת בְּקֶצֶב אָחִיד מִדַּי בְּקֶצֶב הוֹרֵס מִדַּי.

פִּתְאוֹם מִן הָאֲדָמָה הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, מְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ,

וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אֵינָהּ מַבְחִינָה

בְּגוּפָהּ הַמֵּת.