מוסר כפול

בֶּעָבָר לֹא נִזְקַק הָאָדָם לְדִמְיוֹן וְלִסְלִיחָה, בַּמַּאֲבָק לַחַיִּים

נָתַן לִבּוֹ לְמַיִם, לְמַאֲכָל.

אֲבָל הַיּוֹם בְּעִדָּן הַדִּמְיוֹנוֹת וְהָאִטְלִיזִים

אַחֵר אוֹחֵז בִּלְפִּיד הַמַּאֲבָק הָעַתִּיק. אֵין הוּא זָקוּק לְדִמְיוֹן וְלִסְלִיחָה.

רַק כְּשֶׁנֶּחְשְׂפָה הָאֱמֶת הָאַחַת וְהַיְּחִידָה

נוֹלְדָה עִמָּהּ הַמִּלָּה.

אַךְ לִבִּי חַף מִכָּל אֱמֶת. מַשְׁאֵבָה מְסוּרָה.

וְלַמְרוֹת כָּל זֹאת, הַמַּשְׁמָעוּת נֶחְרְצָה וְאֵין לְהַטְמִינָהּ,

כְּפִי שֶׁאֵין מְשִׁיבִים פַּג לְרֶחֶם אִמּוֹ,

אֶעֱשֶׂה בָּהּ שִׁמּוּשׁ מִתּוֹךְ רָצוֹן לָשֵׂאת חֵן, בְּקִנְאָה,

בְּחֶבְרַת אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲבוּרָם הָאֱמֶת סוֹכֶכֶת מִפְּנֵי הָעֶרְיָה -

אֲנִי דַּיַּר מִשְׁנֶה בְּלִבָּם,

יִכְאֲבוּ כְּאֵב אֱמֶת כְּשֶׁיִּפֹּל הַפּוּר וְתֻכְרַע הַהַשְׁלָמָה, הָרוֹפֵא יֵצֵא וְיֹאמַר:

אֲנִי מִצְטַעֵר,

מִצְטַעֵר נוֹרָא.

כִּי אֵין הוּא זָקוּק לְדִמְיוֹן וְלִסְלִיחָה.

איש זקן יוצא מן הסינמטק בירושלים

אִישׁ זָקֵן יוֹצֵא מִן הַסִּינֶמָטֶק בִּירוּשָׁלַיִם,

בְּצַעֲדֵי צָב וְהַשְׁלָמָה עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת,

עֵינָיו אֶל הַגֶּשֶׁר הַחוֹצֶה דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת.

הַסְּטָטִיסְטִיקָה כְּבָר נִבְּאָה מְנוּחַת עוֹלָמִים.

אִישׁ צָעִיר נִכְנַס אֶל הַסִּינֶמָטֶק בִּירוּשָׁלַיִם

יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת בִּמְהִירוּת מְדוּדָה,

מוּלוֹ אִישׁ זָקֵן מָתוּן מָתוּן עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת,

וְהַצָּעִיר אֵינוֹ רוֹאֶה נִסְתָּרוֹת,

אַךְ אֶת נִשְׁמַת הַזָּקֵן לָש בַּעֲלוּת שֶׁל 64 שְׁקָלִים בִּלְבַד,

הַהוּא שֶׁרָצָה לַחְצוֹת אֶת הַכִּנֶּרֶת וְאַחַר כָּךְ אֶּת הַלָּמָנְשׁ

וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת,

הַמִּסְכֵּן

קָרָא לָעֶזְרָה.

אַךְ הָאוֹר כָּבַה, הַסֶּרֶט עָלָה,

וּבַסֶּרֶט כּוֹכַב קוֹלְנוֹעַ מְחֻטָּב לֹא בָּקִי בַּפְּרָטִים,

לֹא לָש נְשָׁמוֹת,

לֹא עוֹלֶה כָּל יוֹם מַדְרֵגוֹת,

בְּטֵיְקִים רַבִּים חוֹצֶה אֶת הַכִּנֶּרֶת וְאַחַר כָּךְ אֶת הַלָּמָנְשׁ. נִמְאַס לוֹ,

הַמִּסְכֵּן

זָקוּק לְיַעַד,

הָאוֹר עָלָה, הַסֶּרֶט כָּבַה:

צַעַד אַחַר צַעַד.

בְּסוֹף הַגֶּשֶר אָנַבֶּל לִי מְחַכָּה.