דיוקן עצמי

"אני אדם. יש לי ברירה"

מהשיר "אדם" מאת  נתן זך

זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְבוֹא הַסְּתָו.

הוּא בָּא.

אֲנִי יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁל סָבִי

וְאָז הוּא הוֹלֵךְ וְהַהוּא בָּא

עוֹדִי תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה

פַּעַם בִּסְוֶדֶר פַּעַם בְּטִי.

שְׂפַת הַגֶּשֶׁם עֲרֵבָה לְאָזְנִי. קָנִיתִי מִטְרִיָּה.

יוֹנֵק

מִשָּׁד אִמִּי. שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לִישֹׁן.

הִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת, חָבֵר קָרוֹב אוֹמֵר,

בַּשָּׁמַיִם הֵרִים הַיָּרֵחַ יָדַיִם

וְנֶאֱנַח

מָרַח קְרֶם הֲגָנָה וְיָרַד לַיָּם לִתְפֹּס מְעַט שֶׁמֶשׁ.

שיר פרידה

בארץ הלוהטת הזאת,

מילים צריכות להיות צל.

יהודה עמיחי.

מֵהַשַּׁלֶּכֶת אֲנִי מְפַחֵד פַּחַד מָוֶת.

כְּשֶׁנָּקְשָׁה בַּדֶּלֶת - הֶעֱמַדְתִּי פְּנֵי יָשֵׁן,

כְּשֶׁטִּלְפְּנָה – עָצַמְתִּי עֵינַיִם,

"הִסְתַּלְּקִי!", חָלַמְתִּי,

הִשָּׁאֲרִי עַל לוּחַ בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי.

אֲפִלּוּ סִמַּנְתִּי מַעְגָּל עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ חוֹנִי מִפַּעַם

מַצִּיב אוּלְטִימָטוּם לָאֵלִים,

חוֹשֵׁשׁ שֶׁעִם בּוֹא הַסְּתָו

יְחֹרְרוּ הַמִּלִּים בְּלִבָּן, וּבִמְקוֹם צֵל

יָזוּב דָּמָן עַל עֵינַי וְתִשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ.