יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

קנה חליפה והראה

קְנֵה חֲלִיפָה כֵּהָה וְהֵרָאֵה כְּמוֹתִי.
קְנֵה עַלְמָה צְעִירָה רַעֲנַנָּה
שֶׁתֵּרָאֶה כְּמוֹתָהּ
וְהִתְחַתֵּן הִ  תְ  רַ  סֵּ  ן
קְנֵה יְלָדִים מְתוּקִים שֶׁיֵּרָאוּ כְּמוֹתָם
קְנֵה מָזְדָה 6 יָד שְׁנִיָּה
קְנֵה עֲבוֹדָה מְסֻדֶּרֶת
קְנֵה עֲבוֹדָה מְגֻנְדֶּרֶת
קְנֵה בַּיִת קָטָן עִם גִּנָּה וּמְלוּנָה
קְנֵה מָטוֹס גָּדוֹל
וְטוּס כְּסַהֲרוּרִי הָלוֹךְ וָשׁוֹב הָלוֹךְ וָשׁוֹב
קְנֵה כָּל דָּבָר שֶׁיְּעַטֵּר גּוּפְךָ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
לְמָשָׁל חֲלוּק רַחְצָה
אוֹ תָּא מְדִידָה בּוֹ מַתְאִימִים צוּרָה חִיצוֹנִית בִּדְיוֹנִית לְגוּף פְּרָטִי
וּכְשֶׁאֶרְצֶה לוֹמַר בְּפָנֶיךָ דְּבַר מָה
אֶצְטָרֵךְ לִשְׁדֹּד תְּכוּלַת
בֵּיתְךָ. לְהָטִיל סָפֵק בְּקִנְיָנִי בְּקִנְיָנְךָ.

יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

מאבד חוש טעם

מִתּוֹך מְהוּמַת אֱלִילִים זֶה מִתְגַּלְגֵּל וּמִתְקַשֶּׁה.
מִתְעַצֵּב. מִתְאַחֶה.
חוֹשֵׁב חַלּוֹן
כּוֹנֵן חַלּוֹן
סוֹגֵר חַלּוֹן. פּוֹרֵץ חַלּוֹן.
מְאַבֵּד חוּשׁ טַעַם
רֵיחַ
צוּרָה.
דּ וֹ הֶ ה.
מְמַחְזֵר
חֶלְקִיקִים זְעִירִים שֶׁל אֱמוּנָה.
נִצָּב כְּתוֹר עַל עָנָף בּוֹדֵד בְּלֵב    מִ   דְ   בָּ   ר     בּוֹדֵד
וּמִתְעַקֵּשׁ בְּחֻצְפָּתוֹ
לִפְקֹחַ עֵינַיִם
לוֹמַר
אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר.

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

עשה לך פה וקנה לך מראה

אָדָם עֲשֵׂה לְךָ רַב עֲשֵׂה
עֲשֵׂה
עֲשֵׂה לְךָ פֶּה עֲשֵׂה
עֲשֵׂה לְךָ יָדַיִם
רַגְלַיִם
עֲשֵׂה לְךָ אָזְנַיִם
נְחִירַיִם
עֲשֵׂה לְךָ רִיסִים גַּבּוֹת שִׁנַּיִם
עֲשֵׂה לְךָ
עֵינַיִם לִרִאוֹת
עֲשֵׂה לְךָ שְׂעָרוֹת פֵּאוֹת
עֲשֵׂה לְךָ
מָתְנַיִם יְרֵכַיִם שׁוֹקַיִם
כַּפּוֹת רַגְלַיִם
עֲשֵׂה לְךָ שָׁפָה
דֶּלֶת
כְּנִיסָה
חֲצוֹצְרוֹת שׁוֹפָרוֹת חֲלִילִים
מַ נְ גִּ י נ וֹ ת
עֲשֵׂה לְךָ דָּם שֶׁיַּזְרִים חַמְצָן לַמּוֹחַ
וַעֲשֵׂה לְךָ פֶּה
וּקְנֵה לְךָ מַרְאָה יָפָה וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק הַמַּר
בַּאֲשֶׁר
לְאַתָּה.

יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

לא הייתה כל ברירה

רָכוּן הוּא עַל שֻׁלְחָן הַנְּתִינָה
מְזַוֵּג מִלָּה רוֹעֶשֶׁת
בְּמִלָּה שְׁקֵטָה
כְּפוֹעֵל בִּנְיָן עֲרָבִי הַבּוֹנֶה אֶת הַמְּדִינָה
הַזֹּאת
לְבֵנָה עַל לְבֵנָה
חוֹמָה וּמִגְדָּל
פְּרוֹזְדּוֹר וְדֶלֶת
בְּאַחַת צ וֹ נֵ ח מַטָּה
וּבְתוּגָה אָמָּנוּתִית
מוֹדִיעִים בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל
"פּוֹעֵל בִּנְיָן נוֹפֵל מִפִּגּוּם"
מִתְרוֹמֵם הוּא
מַנְמִיךְ וּמַמְשִׁיךְ כְּחַיָּה מְאֻלֶּפֶת
"וּמֵת מִפְּצָעָיו לְאַחַר זְמַן קָצָר בְּבֵית הַחוֹלִים"

*
לֹא הָיְתָה כָּל בְּרֵרָה. אֲנִי שׁוֹמֵעַ.
לֹא הָיְתָה כָּל בְּרֵרָה. אַלְמָנָה שְׁבוּרָה בְּבֵיתָהּ.
אֲנִי יוֹדֵעַ.

יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

א נ ד ר ו מ ד ה

בַּלֵּילוֹת אֶלְחַשׁ לָךְ אַנְדְּרוֹמֶדָה
בְּקוֹל רָצוּץ
אֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּנִבְכֵי לִבֵּךְ
בִּשְׁמֵךְ הַחוֹגֵג בְּפִי
אַנְ  דְּרוֹ  מֶ  דָה
כְּמוֹ מַמְתָּק הַסֻּכָּרִיָּה הַקּוֹפֶצֶת
אֹמַר מֶדָה אַנְדְּרוֹ
מֶדָה אַנְדְּ רוֹ
מַדּוּעַ זֶה מֶדָה אֵינֵךְ עוֹלָה עַל הֶעָנָן הָרִאשׁוֹן בְּדַרְכֵּךְ לְאַרְצִי
עֲלִי
עֲלִי עוֹד לֹא מְאֻחָר
טֶרֶם גֹּרַשׁ הָאוֹר
אַמְתִּין בִּמְקוֹמִי חָשׂוּף לְבוֹא הַחֹרֶף
וְאַתְּ אַנְדְּרוֹ מֶ
דָה
מִצְטַחֶקֶת בַּיָּמִים לְשֵׁמַע לַחְשׁוּשַׁי בַּלֵּילוֹת
כִּי רָאִית כְּמוֹ אֵלָה צֶחַת עֵינַיִם מִן הָאַגָּדָה
כִּי טוֹב
וְאֵין טַעַם בְּכָל הַשְּׁאָר

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

ימים של תוכן בין עיוני

א.
רֶצַח עַם בְּסוּרְיָה הוּא רַק
אֶ    חָ    ד
מֵהָאֵרוּעִים הָאַקְטוּאָלִיִּים בְּגִינָם
אֵין מְבַטְּלִים
אֵרוּעַ סְפּוֹרְטִיבִי בִּקְנֵה מִדָּה בֵּינְלְאֻמִּי יָמְרָנִי מִקְצָבִי
עוֹקְצָנִי.

ב.
גִּבּוֹר הַסֶּרֶט "Blow Up"
גִּבּוֹר הַסֶּרֶט
גִּבּוֹר
מְתַעֵד יוֹמְיוֹם בְּיָדַיִם רֵיקוּת
חָזֶה מָתוּחַ
רוֹלְס רוֹיְס גַּג פָּתוּחַ
מַגְדִּיל וּמְפַתֵּחַ וּמְנַצֵּחַ עַל תִּזְמֹרֶת זַרְזִירִים בִּנְמַל תְּעוּפָה
אַנְדְּרוֹמֶדָה.

ג.
"אִם אֵין אֱלֹהִים
אִכְלוּ שִׁגָּעוֹן אִכְלוּ סֵרָחוֹן
וּשְׁתוֹ נְיָר
וַ חֲ צ וֹ צְ רָ ה     לְ בָ נָ ה"

ד.
כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ אִתִּי פֹּה
אַתְּ אֵינֵךְ אִתִּי
שָׁם.
רַק אַתְּ יוֹדַעַת. וַדַּאי. אָמְרוּ לִי שֶׁרַק פְּרוֹפֶסוֹרִים
יְכוֹלִים לְפָרֵשׁ זֹאת
בְּדִיּוּק מֻשְׁלָם בְּדִיּוּר מוּגָן
אַתְּ אִתִּי
שָׁם.

ה.
בְּדַף מַדְפֶּסֶת מְקֻשְׁקָשׁ שִׁיר בִּלְשׁוֹן זָרָה.
אוֹהֵב לְדַמְיֵן פַּרְצוּפֵךְ בְּפַרְצוּפִי, לָשׁוֹן זָרָה.
הִנֵּה לַךְ הֲזָיָה זָרָה
אַהֲבָה.

ו.
מֵהַיָּרֵחַ:
כָּחֹל
וְלָבָן
זֶה הַצֶּבַע שֶׁלִּי
הָעוֹטֵף
עוֹלָם וְחוֹנְקוֹ בְּקִנְאָה.

ש.ו

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

מסמך טקסט חדש ללא שם

"לא, לא, לא ניתן, את הפועל נזיין"
אוהדי בית"ר ירושלים בשנות התשעים

לֹא! לֹא!
לֹא אֶתֵּן
לֹא אֶתֵּן
דָּבָר
אֲנִי דּוֹרֵשׁ
דּוֹרֵשׁ בְּרֵישׁ גְּלֵי
לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת הַזֹּאת
מְבַקֵּשׁ אַךְ
לָדַעַת – לְהַרְהֵר
בְּאֹרַח בִּיוֹלוֹגִי
לִקְבֹּעַ
יֶשְׁנוֹ מֶלֶל מִיתוֹלוֹגִי
אֲמִתִּי
קוֹסְמוֹלוֹגִי
הַכּוֹרֵךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב סְבִיבָתִי
סְבִיבִי
רֹאשִׁי
כְּמוֹ סְבִיבוֹן חָג
בֶּחָג הַחֲנֻכָּה
הַנֶּעֱצָר בְּדִיּוּק עַל אוֹת אַחַת בּוֹדֵדָה
פֹּה.

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג