התפשטות

בַּיּוֹם בּוֹ הִמְצִיא הָאָדָם אֶת הַבֶּגֶד

הוּא הִמְצִיא אֶת

הַפַּשְׁטוּת אֶת

הַ  הִ  תְ  פַּ  שְּׁ  ט  וּ  ת

וְלֹא לְהֶפֶךְ כְּפִי שֶׁאוּלַי חֲשַׁבְתֶּם

קַל לַחְשֹׁב לְהֶפֶךְ

כִּי אִי-הִתְמוֹדְדוּת בְּאֶמְצָעִים יְצִירָתִיִּים נִתְפַּשׂ כְּדָבָר

מֻרְכָּב לִפְעָמִים מֻפְשָׁט לְעִתִּים

הֲלֹא זֶה מוּבָן לַכָּל

אֲנִי בְּתַפְקִיד הַשּׁוֹטֵר הָרַע הַשּׁוֹטֵר הַטּוֹב

עוֹמֵד עַל כָּךְ יוֹשֵׁב עַל כָּךְ

שֶׁכְּשֶׁאַתְּ לַחֲנוּת הַבְּגָדִים נִכְנֶסֶת לִמְדֹּד עוֹד בֶּגֶד

אַתְּ לְמַעֲשֶׂה מוֹדֶדֶת

עוֹד חֵץ וַקֶּשֶׁת

פְּצָצַת מֵימָן מְתַקְתֶּקֶת

רוֹכֶשֶׁת פַּשְׁטוּת מִתְפַּשֶּׁטֶת

וּמְצַפָּה לַמַּלְאָךְ עִם הַבֶּגֶד שֶׁלֹּא יֹאמַר לָךְ עֵינַיִךְ שָׁדַיִךְ שׁוֹקַיִךְ

הוּא יְהַרְהֵר בְּאֹרַח הִיפְּנוֹטִי בִּלְתִּי נִשְׁלַט

עַל טִיב הַיַּחַס שֶׁבֵּין סָךְ רְכִישׁוֹתַיִךְ לְסָךְ כָּל נְעוּרַיִךְ

וְיִשְׁרֹק.

שירה מביעה (לא לפחד מהחושך)

שִׁירָה מַבִּיעָה

בִּדְרָכִים

פְּשׁוּטוֹת

סוּגְיוֹת

מֻרְכָּבוֹת. אֲנִי,

לְמָשָׁל.

לֹא לְפַחֵד מֵהַחֹשֶׁךְ.

מֵהַחֹשֶׁךְ

אֵין לְפַחֵד

זֶהוּ אֵפוֹא מֶסֶר כִּמְעַט חִנּוּכִי

מְעַט פִילוֹסוֹפִי

לְדוֹר הַמְּגַשְּׁשִׁים הַבָּא.

אֲבָל מֵהַפַּחַד יֵשׁ לְפַחֵד תָּמִיד יֵשׁ לְפַחֵד מֵהַפַּחַד

כִּי פַּחַד

זוֹ מִ לָּ ה

בַּשָׂפָה הָעִבְרִית

אֲשֶׁר מְשַׁדֶּרֶת לָנוּ אֶת הַהַבְחָנָה הַמָּרָה

הַחַד מַשְׁמָעִית

בֵּין אִי-פַּחַד לְפַחַד

וְכַאֲשֶׁר אֵינִי פּוֹחֵד מֵהַפַּחַד

אֲנִי פּוֹחֵד מֵאִי-הַפַּחַד

אֲנִי מִתְנַעֵר מִ מַּ חְ שָׁ בָ ה סֶמַנְטִית כָּלְשֶׁהִי.

וְכַאֲשֶׁר מְיַעֲצִים לִי לֹא לְפַחֵד מֵהַפַּחַד

לֹא לְהִסְתַּנְוֵר מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

אֲנִי יוֹדֵעַ הַדּוֹבֵר הֻחְלַט

אִידְיוֹט

מֻחְלָט

שֶׁאֵינוֹ מוּדָע לְכָךְ שֶׁשִׁירָה מַבִּיעָה בִּדְרָכִים פְּשׁוּטוֹת סוּגְיוֹת מֻרְכָּבוֹת.

אֲנִי, לְמָשָׁל.

קומדיה: איש בודד עומד על גג עולם נטוש

דְּלָתוֹת פְּלָדָה נִטְרָקוֹת בַּזּוֹ אַחַר זוֹ

מַצְהִירוֹת "בּוּם טְרַאח!"

אֶזְרָח שׁוֹמֵר חֹק

מְשַׁלֵּם מִסִּים

מְיַבְּשָׁן עַל חֶבֶל כְּבִיסָה בְּגִנָּה

לְצַד תַּחְתּוֹנִים וְחָזִיָּה.

רָחוֹק מִדַּי. חָלָל חִיצוֹן.

לֹא עַכְשָׁו – בּוּם טְרַאח!

מִמַּעַל עֲנָנִים אֲפֹרִים מְאַיְּמִים בְּהִתְאַבְּדוּת הֲמוֹנִית

צְ פִ י פ וּ ת  אֻ כְ ל וּ סִ י ן

"לֹא!" זוֹעֲקִים "לֹא!".

אִישׁ בּוֹדֵד

עוֹמֵד עַל גַּג עוֹלָם נָטוּשׁ

וְקוֹפֵץ

וְנוֹחֵת

לְרַגְלֵי

זָרָה מוֹשֶׁכֶת בָּרְחוֹב

הָעוֹשָׂה בּוֹ מְדָנִים בְּעֵינֶיהָ הַ

כְּחֻלּוֹת

שְׁקוּפוֹת

 אֲפֹרוֹת

וְטוֹרֶקֶת

חָלָל חִיצוֹן בְּפָנָיו

אַף הִיא מוֹשֶׁכֶת אוֹמֶרֶת

לֹא עַכְשָׁו. יִהְיֶה שִׁגָּעוֹן. לֹא עַכְשָׁו.

לֹא חוֹזֶרֶת.

הַשָּׁמַיִם הֵיטִיבוּ עִמָּהּ.

הוֹלֶכֶת בְּקֶצֶב אָחִיד מִדַּי בְּקֶצֶב הוֹרֵס מִדַּי.

פִּתְאוֹם מִן הָאֲדָמָה הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, מְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ,

וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אֵינָהּ מַבְחִינָה

בְּגוּפָהּ הַמֵּת.