אֶשֶׁד במטרופולין

אֲנִי וְאַתְּ סוּפַת שְׁלָגִים
נִּפְרָשִׂים לְאוֹרֵךְ אֶרֶץ
נִשְׁכָּבִים דּוּמָם אַחַר הִשְׁתּוֹלְלוּת.
וּרְגָעִים נְעִימִים, דִּמְדּוּמִים,
נֶהְפָּכִים שְׁאֵרִיּוֹת יָוֵן
מַעֲכִיר יָמִים נוֹתָרִים.

וּמִי אָמַר לַדַּחְפּוֹר לַחֲשֹׂף
אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה.

אֲנִי וְאַתְּ רַכֶּבֶת הָרִים
סְחַרְחֶרֶת תְּהִיּוֹת לֵב נוֹשֵׂאת אָדָם.
דָּם וּמַיִם, מַיִם וְדָם.
מַאֲוַיִּים מִתְמַזְּגִים בְּקוֹל
שְׁאָגַת אֲרִי מְאֻיָּם.

וּמִכָּל הַתְּהִיּוֹת בָּחַרְנוּ בְּזוֹ
הַמְּתַעְתָּעָת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל, בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,
לְהִכָּנֵס בִּשְׁעָרֶיהָ.

אֲנִי וְאַתְּ צְבִיר יְצָרִים
כְּמוֹ גִּבְעַת פְּסֹלֶת נִשָּׂאָה
אַךְ לְלֹא הַפְּסֹלֶת, רַק עִם הַנִּיחוֹחַ.
אֵינְךָ יוֹדֵעַ הֵיכָן מְקוֹרוֹ,
מַבִּיטִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים.
נֶאֱהָבִים מְיֻתָּמִים.

וּבְדִיּוּק כְּשֶׁנִּפְתַּח הַסֵּפֶר בָּעַמּוּד הַנָּכוֹן
נֶעֶצְרוּ נְשִׁימוֹת, הִשְׁתּוֹמְמוּת.

אֲנִי וְאַתְּ עוֹלָם נְדוּדִים
סְפִינַת שׁוֹדְדִים נְטוּשָׁה
בְּאוֹקְיָנוֹס מַאֲדִים וּכְרִישִׁים
חַגִים סָבִיב. אָנוּ מְשַׂחֲקִים
תַּפְקִידִים שׁוֹנִים בְּהַצָּגַת
הַשּׁוֹדְדִים: מִי אַתְּ וּמִי אֲנִי, נַוָּדִים.

וּכְשֶׁבָּאָה הַסְּעָרָה, וְהַסְּפִינָה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר,
נָסנוּ, יָד בְּיָד, אֶל חוֹף דּוּמִיָּה.

אֲנִי וְאַתְּ אֶשֶׁד בְּמֶטְרוֹפּוֹלִין
נִשְׁטָפִים מַטָּה בֵּין כָּתְלֵי בִּנְיָנִים
רְחוֹבוֹת הוֹמִים, כְּבִישִׁים סְלוּלִים
וּמְקֻרְצָפִים, כְּאֶשֶׁד נִתַּזִים
בְּמֶטְרוֹפּוֹלִין, לֹא מַבִּיטִים בְּעֵינֵי
הָאֲנָשִׁים, נִזְהָרִים שֶׁלֹּא
לְעוֹרֵר חֲשָׁד, שֶׁלֹּא לְהַרְטִיב
וְלוּ בִּמְעַט, עֵינֵי הַמַּרְבִּים לְפָשְׁפֵּשׁ
בִּנְתִיבֵי גוּפֵנוּ.