בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שלישי, 2 במרץ 2010

הנרייטה

הוֹ הֶנְרִיֵטָה הָיִית לִי לְאִשָּׁה.
בִּכְפוֹר סְעָרַת חֹרֶף, נָסַעְנוּ אֶל
בֵּית אִמֵּךְ, הַבְּרָקִים הַמְּלַוִּים גָּרְסוּ
שֶׁאֵין בְּכֹחִי לַעֲמֹד מוּל הַכּוֹח הַזֶּה.
הַמָּנוֹעַ הֶעֱלָה עָשָׁן סָמִיךְ, עָצַרְנוּ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ, וְהַמַּבָּטִים מֵהַמַּבִּיטִים
הַחוֹלְפִים שֶׁל הַגּוֹרְסִים שֶׁאֵין
בְּכֹחִי לַעֲמֹד מוּלֵךְ הֶנְרִיֵטָה.
הוֹ הֶנְרִיֵיטָה הָיִית לִי לְאִשָּׁה.
עָצַרְנוּ טְרֵמְפִּים אֶל בֵּית אִמֵּךְ
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם פָּסַק וְהַמְּחַלֵּץ חִלֵּץ
וְאִמֵּךְ בֵּרְכָה אוֹתִי לְשָׁלוֹם אָחֲזָה
בְּיָדִי וְאָמְרָה " הוֹ הֶנְרִיֵטָה בִּתִּי,
תִּהְיִי לוֹ לְאִשָּׁה ". לְמַעֲשֶׂה גָּרְסָה,
שֶׁאֵין בְּכֹחִי לַעֲמֹד עַל כֹּחָהּ
שֶׁל אִשָּׁה.

אין תגובות: