בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שני, 15 במרץ 2010

סִפַּאהִי

כָּךְ כְּסִפַּאהִי נֶעֱרָץ, מֵחֵילוֹת הַסִּפַאהִים
הַמְּסוּרִים, דּוֹעֵךְ אֶל חֶשְׁכַת הִיסְטוֹרְיָה
מְאַבֵּד יִעוּד מַעֲשִׂי כְּבָר בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

כָּךְ מְקַבֵּל מַשְׁמָעוּת סִפְרוּתִית
אֶפִּית מֵעוֹלָם נִשְׁכָּח,
עוֹלָם חֶזְיוֹנוֹת וּגְשָׁמִים כְּיוֹם יָפֶה מִכֹּל יוֹם שְׁטוּף
שֶׁמֶשׁ אַחֵר.

נִרְאָה בִּתְמוּנוֹת; נִקְרָא מִמִּכְתָּמִים.
נִשְׁמָר שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת לִבְנֵי תְּמוּתָה
שֶׁעוֹד רוֹכֵב הוּא בִּרְחוֹבוֹת מוּאָרִים
בְּאוֹר מַעֲשֶׂה אָדָם חָדָשׁ.

הוּא מְדַדֶּה וְאַפּוֹ מְבַצְבֵּץ מִלְּמַטָּה
דּוֹרֵשׁ מְעַט חַמְצָן שֶׁיַּחְשֹׂף
דַּפֵּי הִיסְטוֹרְיָה מַצְהִיבִים,
שֶׁיַּעֲלוּ מְעַט אֶת שְׁמוֹ עַל נֵס.
בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי עַתָּה
בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת בִּרְחוֹבוֹת
מוּאָרִים מַעֲשֶׂה אָדָם חָדָשׁ.

הַכֹּל קָבוּר תַּחַת הֲרִיסוֹת הַשָּׁנִים.
כְּסִפַּאהִי נֶעֱרָץ וּמְגֻשָּׁם מָלֵא תִּקְוָה
בּוֹ קַיֶּמֶת הָאֱמוּנָה שֶׁעוֹד יוֹם יָבוֹא,
וּכְמוֹ מִתְקֶפֶת פֶּתַע מִצְּבָאוֹת הָאוֹיֵב,
מִכֹּל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם,
יֵהָפֵךְ אֲנִי לָאָדָם חָדָשׁ מֵאִיר רְחוֹבוֹת נוֹשְׂאֵי הַהֲרִיסוֹת.

ב.
דַּף הַבְּתוּלִים מַבִּיט אֶל שְׁנוֹת יְצִירָה מוּרָמוֹת מֵעַם וּזְמַן.
נִמְצָאוֹת בְּעִתּוֹת שִׂמְחַת הַיְּשִׁישִׁים,
אֵלֶּה שֶׁכֹּחָם אָבַד עִם הַדִּבּוּרִים וְהַנִּכְתָּבִים,
וְאֵינָם שְׂבֵעֵי רָצוֹן מַמְשִׁיכֵי דַּרְכָּם.
מַמְשִׁיכִים הֵם דֶּרֶך פְּתַלְתָּלָה. שֶׁלֹּא נֵדַע.

דֶּרֶך מִשְׁעוֹלֵי סִרְפָּדִים רַכִּים אָבְדָה
וּמְרִירוּת הַשָּׁנִים עוֹדֶנָּה מִתְדַּפֶּקֶת עַל חַלּוֹנִי
בִּשְׁעוֹת לַיְלָה טוֹבוֹת.

אין תגובות: