הוֹנוֹלוּלוּ

יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׂרָאֵל. כ"ד בשבט, תשנ"ט.
בז לסוציאליזם שרדה ורודה בבני האדם בשם הצדק
הנבער.
כמיהה ליצירה עילאית שתעניק שלווה רגעית,
לרוח.

גֶ'נֶבָה, שְׁוֵיצַרְיָה. י"ז בשבט, תשס"א.
בהמות מן האפשר לקבץ יחדיו תחת שלטון ממיט אסון
על חרות האחד.
המוח עובד בשעות הלילה, בעיקר, הדף מתמלא בשעות
הבוקר, בעיקר כשאני נזכר.

וָרַנַאסִי, אוּטָּר פְּרָאדֶשׁ, הוֹדּוּ. ח' באדר א', תשס"ג.
בואו כולם אל ערוגת הברזל, גם אתה שלא חפץ בכך,
אנחנו מדברים בשמך, בשם חירותך.
בלעז אקרא את שיריו של המשורר הקנדי. נתתי בו
אמון מלא, כעת יושב אני למלא את החסר.

הוֹנוֹלוּלוּ, הָוָאי, אַרְצוֹת הַבְּרִית. א' באדר א', תשס"ה.
אנחנו רוצים לשתות את המים העכורים. אנחנו אוהבים
לשבת מתחת לעץ הצפצפה בעתות השרב. אנחנו.
אני כותב לה מכתב ירוק כשהיא מביטה בי,
ולפתע מגיח 'שיר ירוק לפרח וורוד'. אני.

יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׂרָאֵל. כ"ב בשבט, תשס"ז.
בז לסוציאליזם שרדה ורודה בבני האדם בשם הצדק
האווילי. זה שלקח הוא ייקח, ואני לקחתי ולא אקח.
כמיהה ליצירה עילאית שתעניק שלווה רגעית,
לנפש. יופייה רודה בנו, החובבים המרוסקים.