אתה כותב בלהט קר

אַתָּה כּוֹתֵב בְּלַהַט קַר.
נִמְשַׁךְ סוּמָא בְּעִקָּר לַגָּלוּי שֶׁפֻּעְנַח וְבֹאָר.
שָׁבוּי בְּקִסְמוֹ שֶׁל אִישׁ הַדָּמִים הָאַכְזָר,
שֶׁמְּסָרֵב לָצֵאת מִמְּךָ,
מִיּוֹם הַאֶתְמוֹל וּמִיּוֹם הַמָחָר.
כָּרוּךְ בַּרֵיאָלִיזְם הַפֻּרְעָנִי שֶׁמְּאַיֵּם עָלַי וּשְלִיחוּתִי,
אַל תֹּאמַר דְּבַר שֶׁקֶר בְּהֶבֶל פִי.
אָנָּא, הַתֵּר אֲנְחָתְךָ בְּעֶרְגָּה וְלֹא בְּזַעַף,
וּדְּמוּתְךָ הַנֹּגַהּ בְּחָסוּת סְבִיבָתְךָ.
וְלִי כְּאֶל הַשֶּׁמֶשׁ, אָפּוֹלוֹ, תִּהְיֶה.

אַל לִבֵּךְ קָשֶׁה עָלַי יִהְיֶה.
תֹּאמְרִי לִי שֶׁהָיִיתְ בַּשָׁדוֹת הָהֵם כְּשֶׁפָּסַעְתִּי
וּגַּבֵּךְ לֶעֲינַי, תֹּאמְרִי לִי שֶׁלֹא הָיִיתִי מֵעוֹלָם
מְגַלֶּה יָפְיֵיךְ, לוּלֵא אוֹתוֹ הָרֶגַע.
שָׁבוּי עָקוּד הָיִיתִי לְמִסְגֶּרֶת הַמְּלִיצָה.
בָּא הַהוּא, מְהַאִצְטַבָּה הַתַּחְתוֹנָה, שֶׁנִּשְׁכְּחָה.
הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל הַלָּה, מְעַט שׁוֹנָה.
גְּמִישָׁה, מְעֻקֶּלֶת וּמְפֻתֶלֵת – כֹּחָנִית.
וְאָז דִּמְיוֹנִית מֵאַיִן כְּמוֹתָהּ – שַׁבְרִירִית.
וְאָז מַלְבְּנִית לְהַפְלִיא, וּלְצִדָּהּ
דַּרְדַּרִים עָרוּפִים.

אוֹמֶרֶת " אַתָּה כּוֹתֵב בְּלַהַט קַר ".
וְאִם נָכוִן הַדָּבָר, מַה יָפוּ חַיַּי,
גַּם עַכְשָׁו,
שֶׁאֲנִי יודע בְּדִיּוּק,
מַה עָלַי לוֹמָר.