עכשיו

וְאָז, שׁוּב טְרִיקָת דֶּלֶת. הַזְמַן שֶׁלֹא נוֹתַר וְלָא חָזַר.
כְּהֶרְגֵּלִי, בְּמַצָּבִים דּוֹמִים, נִסִּיתִי לַחֲזֹר וּלְהֵאָבֵק,
כְּמוֹ בַּשִּׁיר הַהוּא, אוֹר אַחֲרוֹן.
כְּהֶרְגֵּלִי, חָשַׁבְתִּי עַל הָעוֹלָם, בְּאֹפֶן עָמֹק יוֹתֵר
מֵאֵלֶּה שֶׁכְּבָר אֵינָם. ועל הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ שֶׁקָּנִיתִי,
שֶׁל נָתַן זַךְ, שֶׁהֶעֱנִיק לִי אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַחֲסֵרוֹת.

הַשְּׁכֵנָה הַיָּפָה נִשְׁמְעָה מְחָצֵרָהּ.

שְׁעַת הַנַּעֲמָה.
בִּיל אֱוֵנְס מֵאֶמְצַע הַחֲמִשִּׁים.
כּוֹס תֵה מֵעַכְשָׁו, וְשַׁמֶּנֶת שֶׁל אָז,
וְהַמוֹחַ בְּחִישָׁה מְהֵימָנַה שֶׁל אָזַל, אָזַל הַכּוֹחַ,
לְהֶמְשֵׁךְ הַמִּרְדָּף.

פַּכְּסָמִים הַחוֹצֶה נִדְחֲקוּ.

שְׁלוֹשָׁה רְבַעִים שֶׁל רָצוֹן טוֹב מִדַּי.
קָרָאתִי עַל הַמְשׁוֹרֵר הַקָנָדִי.
הִבַּטְתִּי לִרְאוֹת אִם שָׁב אוֹר לְחַלּוֹנֵךְ, וְאָכֵן כָּךְ.

תָּהִיתִי,
מָה עָל שִירִי, לוּ הַיִיתְ כָּאן עַכְשָׁו.