מחזור דורות

1
ימים של ארד, זה מה שנותר, כשחושבים
העבר. העבודה נעשתה, ואתם פרעתם
חשבונהּ, בנשכב על ארץ גדושת
גיבוריה בבורות האסיפה. ומאז, הלא נודע.

2
תודה לך, אבא. תודה לך, סבא.
לוחמים עטורי עוז, דורנו ראה, דורנו שמע.
"בָּאבּ אֶל וָואד" שרנו, ולצידי הדרך
הבטנו - שרידי משאיות חרוכות - והמשכנו.
לכיוון השני, תל-אביביה.

3
קישטה קישטה דרדקי שמנת.
היכן בלוריתכם והיכן תוארכם,
הוחלפו עם השנים בנקב האוזן
ולעיתים בלשון, ויש יאמרו במקוֹם.
כאסופים טופפתם, ועל מרותנו, פסחתם.

4
"אחח, לא כך פעם היה. טוב יותר היה.
בפיכם יחיד ולא רבים, קלון לכם!
ומפני שיבה תשבו, כשבאוזניכם
השיר ההוא, שנכתב שם, מחוץ לארץ."
אבוי לקלון, אבוי לציון.

5
שקט! כותבים שירים.
על דף נייר מרוט, עם עט נבוב
כשרעד התותחים נשמע מרחוק.
הבריטים הגיעו, ואז הלגיון הירדני
של גנרל הנודע - פאשה, ומהר מהר כתבנו,
ללא טעויות וללא מוראות.

6
אריאל, זה היה מורי בכיתה השביעית.
סיפר אודותיכם, סגולותיכם, זיכרונותיכם.
"יש לזכור ויש להחיל, הלאה, לדורות
הבאים" ונשמע בקול אריאל, ונזכור
ונזכור, בכל שנה בעצרת "נזכור".
וימי השכחה, היו לזה התור.

7
שחת שחת, בצע, ורדיפה אחריו.
דבר העורך, דבר המגיש, אין כל
חדש תחת הבריה, אך יוחלפו
במגויסים פחות וביקורתיים יותר.
כך נהירים נהיה בפני דורות ההמשך.

8
האדמה נשקנו, כי פרי ממנה שבענו.
למה לנו לרצות ביותר, כי אם עוד פחות
היה בזמן האחר. והנה לנו עוד חומה
חוצה ליבנו וחברינו הטמונים באדמתנו.

9
שררת הגויים לא נדע, ורחוק מהארץ
המובטחת, רק שם, באמריקה, לנו יִוָדָע
יוקרתה. לשמור זעת אפכם ודם
חברכם נעסוק, כי את החירות קידשנו,
והלאה ברכנו.

10
הגשנו הארץ כמגש של כסף, וכעת לא
סריסי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, ולא נתיני אשמדאי.
כפופים פנינו לכם, אדוניי הארץ, כמתנצלים על
העלאת קצבת הזקנה. ועל הרגש הנותר, בגולה.

11
כמה יפה את ענבל, אותך ארצה גם אם לא אוכל.
פרחים לך אקנה, ותאמרי את בקול שלך אהיה.
שקט שקט, מצלמים. שם בבית הקולנוע אנשק
לראשונה לשפתיך, ואומר לך שם, אני אוהבך.

12
רחל, מפולניה אביך, ולא ארצה בי, כי ממזרח
בואי. לא אדע נפשי מרוב קנאה, וארצה להיות
פולני, ארצה להיות, רק קמעה. ואת, בדומיה
קסומה הארת את אשר בדמך, ואני הדובר - משתוקק
לאנחתך.