הָיִיתְ
הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁרָצִיתִי.
הָאִשָּׁה הַנִּמְצֶאת עַל עָב שָׁחֹר, וְאָז לָבָן.
הַשֶּׁקֶר וְהָאֱמֶת, וְשׁוּב הָאֱמֶת.
צֹהַר מִמֶּנּוּ זִנַּקְתִּי, לְעִתִּים, אֶל הַאֶפְשָׁר הַנוֹרָא מִכֹּל.
הָיִיתְ
כְּאוֹטוֹסְטְרָאדָה גֶּרְמָנִית, מִפִּיצָה חֶזְיוֹנוֹת טְרוּפִים עַל אַהֲבָה.
נוֹשֵׂא וְנָשׂוּא לְשִירֵי מְשׁוֹרֵרִים, וְגָם הַאוֹקְיָנוֹס בְּפִי אַחֵרִים.
רוֹצָה רָק לִהְיוֹת, וּלְהָמְשִׁיךְ לְאֲנָחוֹת כְּבֻלְמוּס יָדוּעַ.
הָיִיתְ הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁאֶרְצֶה,
הַדָּבָר שֶׁל הַזְמַן הֲאַחֵר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה