שלום יהודה

"משוררים לא מתים,
הם יוצאים לפנסיה" אני.

שָׁלוֹם יְהוּדָה,
אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שִׁוֹמֵע. שָׁמַעְתִּי
שֶׁאֲנָשִׁים מֵתִים יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ
אֶת הַחַיִּים מְדַבְּרִים, וְזֶה כּוֹלֵל מְשׁוֹרֲרִים.
אָז אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵע. וְאֲנִי מַקְרִיא לְךָ,
יְהוּדָה.

אִם הָיִיתָ חַי, לֹא הָיִיתָ שׁוֹמֵע אוֹתִי.
לָבֶטַח הָיִיתָ עָסוּק בִּכְתִיבָה אוֹ
בְּקַבָּלַת פְּרַס עַל מִפְעַל חַיִּים.
וְהָיִיתָ מְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס
כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה, כָּמוֹנִי, פְּרַס כָּזֶה מְקַבְּלִים
בְּנֵי-תְּמוּתָה.
כָּאֵלֶּה שֶׁמֵּתִים, לְעִתִּים.

וְחַיִּים, חַיִּים גּוּרִי, אָמַר בְּרֵאָיוֹן שֶׁאִם לֹא הַמַּחֲלָה,
הָיִיתָ מַפְלִיג בְּאֳנִיָּה לְסְּטוֹקְהוֹלְם הַקְּפוּאָה, בְּחֹדֶשׁ
דֶּצֶמְבֶּר. וְחוֹזֵר עָטוּר כֶּתֶר-הוֹד כָּבוֹד.
וְחַיִּים, כַּיָּדוּעַ, אֵינוֹ נוֹהֵג לִשְׁגוֹת.
רַק מְעַט, מַמָּשׁ מְעַט,
לִשְׁתוֹת.

מְשׁוֹרֲרִים נֶאְדָּרִים חַיִּים לְאַחַר הַמָּוֶת.
אַתָּה חַי אֶצְלִי עַל הַאִצְטַבָּה הַעֶלְיּוֹנָה,
לֹא כְּמוֹ בְּחֲנוּת הַסְּפָרִים,
לְיַד מְשׁוֹרֲרִים שֶׁחַיִּים בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ
אוֹ אִתְּךָ עַל הַשִּׁדָּה, לְעוֹלָם אֵינָם
נִּפְקָדִים לְעוֹלָם אֵינָם קְמֵלִים.

אַתַּה בֶּטַח שׁוֹמֵע צְלִילִים מְלַטְּפִים.
כִּנּוֹר, נֵבֶל אוֹ בָּלָלַיְקָה
כְּמוֹ מֶטָפוֹרָה מְדֻקְדֶּקֵת
מִשִׁירֵיךָ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ עַכְשָׁו
כְּשֶׁמְשׁוֹרֵר צָעִיר מְנַסֶּה אֶת מַזָּלוֹ
כְּמוֹ מֶטָפוֹרָה מְדֻּיֶּקֵת
מַעֲשֵׂה רֹקֵם.