שיר אנטי חברתי מוטה מגדרית

אַתָּה יָכֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה

יָכֹל לַחְשֹׁב עַל זֶה כָּל שָׁעָה כָּל דַּקָּה שְׁנִיָּה

לִסְרֹק אֶת זֶה

לַעֲרֹךְ אֶת זֶה

לַחְתֹּךְ אֶת זֶה לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת

לִזְרֹק לְקַעֲרַת סָלָט לְבָנָה אוֹ שְׁחֹרָה אוֹ שְׁקוּפָה

לִבְחֹשׁ אֶת זֶה עִם זֶה אַחֵר

עַד שֶׁיֻּשַּׂג הַגָּוֶן הָרָצוּי וְלִמְרֹחַ עַל הַקִּיר בְּצוּרַת זֶה וְעוֹד זֶה שָׁוֶה זֶה

רַק אַל תְּדַבֵּר עַל זֶה

רַק אַל תְּדַבֵּר עַל זֶה

בְּקוֹל רָם

עִם זָרִים בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס

הַיְּכוֹלִים גַּם כֵּן וְחוֹשְׁבִים גַּם כֵּן

בְּגוֹפָן מֻגְדָּל

בְּגוֹפָן מֻקְטָן

וְהִשָּׁמֵר לְבַל תַּחְשֹׂף אֶת זֶה. שְׁמֹר עַל זֶה הֶיטֵב תַּחַת הַבָּלָטוֹת

וּוַתֵּר עַל זֶה

שְׁכַח מִזֶּה הִתְעַלֵּם מִזֶּה

הַמְצֵא לְזֶה שֵׁם שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה לְזֶה הָרוֹמֵז לְזֶה

חֲשֹׁב שֶׁזֶּה לֹא קַיָּם וּרְאֵה זֶה נֶעֱלַם

שְׁמֹר עַל זְכוּת הַשְּׁתִיקָה

אַל תִּכָּנֵס לְזֶה

תֹּאמַר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ עַל זֶה שֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב עַל זֶה

שֶׁאַתָּה יָכֹל לִבְלֹם אֶת זֶה

כַּמָּה שֶׁרַק תִּרְצֶה. כַּמָּה שֶׁרַק תִּרְצֶה. עֲשֵׂה. עֲשֵׂה.

מרדף בשני חלקים

חלק א'

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף

צֻוֵּיתִי,

אֲבָל הוּא זֶה שֶׁרוֹדֵף אוֹתִי

נִצְמַד

לֹא מַרְפֶּה

נוֹעֵץ אֶצְבָּעוֹת לְעֵינַי

מְחָטִים לוֹהֲטִים לִלְחָיַי

בֶּעָתִיד עוֹד יִרְקְחוּ תְּרוּפַת פֶּלֶא.

חלק ב'

בְּכָל מַסְלוּל

(כְּבִישׁ אוֹ מִדְרָכָה)

פּוֹגֵשׁ

פָּנִים צוֹדְקִים בְּצֶדֶק צִדְקָתָם נַאֲקָתָם

וְרַק אֲנִי טוֹעֶה

רַק אֲנִי טוֹעֶה

רַק אֲנִי טוֹעֶה

רַק אֲנִי טוֹעֶה

רַק אֲנִי טוֹעֶה.

בעולם האמת

חָבֵר יַלְדוּת

חָזַר בִּתִשׁוּבָה

וּמֵאָז

נוֹתַרְנוּ

לְבַד

בְּעוֹלָם הָאֱמֶת

וְהַשֶּׁקֶר.

אגואיזם מתוק

סֵבֶל

יֵשׁ בִּי קִנְאָה גְּדוֹלָה

הַיּוֹצֵאת מִתּוֹכִי לְבַדִּי

לְמַעֲמִיד הַפָּנִים

הַכּוֹאֵב

סֵבֶל הָאַחֵר.

זַעֲזוּעַ

יֵשׁ לִי שְׁנֵי חֲבֵרִים

כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ

יִזְדַּעֲזֵעַ מֵאֲרוּחַת

הַבֹּקֶר

בֵּיצָה וּבֵּיְקוֹן.

שיר ויסקי לדוגמה

א.

לַוִּיסְקִי שֶׁלִּי שָׁלוֹשׁ פִּנּוֹת.

שָׁלוֹשׁ פִּנּוֹת לַוִּיסְקִי שֶׁלִּי.

רַק דְּעוּ:

לוּלֵא הָיוּ לוֹ שָׁלוֹשׁ פִּנּוֹת

הֱיִיתֶם בְּטוּחִים שֶׁטְּעִיתֶם בַּשִּׁיר.

ב.

מַצְהִיר בָּזֹּאת שֶׁאֲנִי עֲמָלֵקִי

וְכָל צֶאֱצָאַי עֲמָלֵק.

ג.

אֵין אֱלֹהִים.

ד.

בַּקַּיִץ מִתְקַלְּחִים וְחוֹפְפִים פַּעֲמַיִם.

בַּחֹרֶף פַּעַם אַחַת

וְגַם זֶה יוֹתֵר מִדַּי. אָמַרְתְּ לִי לִקְנוֹת חָלָב, לֶחֶם וּמַחַט.

פֶּטְרוֹזִילְיָה לֹא כְּדַאי.

ה.

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁכָּכָה הַחַיִּים

אַבָּא אוֹמֵר תִּשְׁאַל אֶת אִמָּא

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁכָּכָה הַחַיִּים

אַבָּא אוֹמֵר תִּשְׁאַל אֶת אִמָּא

[יֶ לֶ ד   בְּ יָ דַ יִ ם   ט וֹ ב ֹו ת]

ו.

מֵהַחַלּוֹן:

הַנַּעֲרָה הַקְּבוּעָה עִם הַכֶּלֶב הַיָּדוּעַ עִם הַמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ

עִם הַחֲצָאִית הַלְּבָנָה

וְהַחֵץ הַתָּקוּעַ.

דיוקן עצמי

"אני אדם. יש לי ברירה"

מהשיר "אדם" מאת  נתן זך

זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְבוֹא הַסְּתָו.

הוּא בָּא.

אֲנִי יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁל סָבִי

וְאָז הוּא הוֹלֵךְ וְהַהוּא בָּא

עוֹדִי תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה

פַּעַם בִּסְוֶדֶר פַּעַם בְּטִי.

שְׂפַת הַגֶּשֶׁם עֲרֵבָה לְאָזְנִי. קָנִיתִי מִטְרִיָּה.

יוֹנֵק

מִשָּׁד אִמִּי. שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לִישֹׁן.

הִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת, חָבֵר קָרוֹב אוֹמֵר,

בַּשָּׁמַיִם הֵרִים הַיָּרֵחַ יָדַיִם

וְנֶאֱנַח

מָרַח קְרֶם הֲגָנָה וְיָרַד לַיָּם לִתְפֹּס מְעַט שֶׁמֶשׁ.

שיר ויסקי: גילוי פואטי יומרני

שִׁיר וִיסְקְי הוּא גִּלּוּי חַד-פַּעֲמִי בִּדְיוֹנִי בִּלְבַדִּי, וַאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר וִיסְקְי כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אוֹתוֹ כְּשִׁיר וִיסְקְי הַמֻּרְכָּב מִשִּׁשָּׁה בָּתִּים שֶׁאֵינָם מִתְכַּתְּבִים בֵּינֵיהֶם אוֹ שֶׁכֵּן, מִלְּבַד הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר ב' עֻבְדָּה וְג' מַסְקָנָה (שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל תִּהְיֶה: אֵין אֱלֹהִים). שְׁאָר הַבָּתִים מֻרְכָּבִים מִלֹּא פָּחוֹת מִמִּלָּה אַחַת שֶׁנִּכְתְּבָה אַגַּב סְבִיאָה*. בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן חַיָּב לִהְיוֹת מֵמַד הִתּוּלִי אוֹ שֶׁלֹּא, בַּבַּיִת הָרְבִיעִי חַיָּב לִהְיוֹת מֵמַד טְרָגִי אוֹ שֶׁלֹּא, בַּבַּיִת הַחֲמִישִׁי חַיָּב לִהְיוֹת מֵמַד בִּקָּרְתִּי אוֹ שֶׁלֹּא, בַּבַּיִת הַשִּׁשִּׁי חַיֶּבֶת לִהְיוֹת נְקֻדַּת תַּצְפִּית אוֹ שֶׁלֹּא. הַפְחָתָה בְּכֵלִים פִיגוּרָטִיבִיִּים מִשְׁקָלִיִּים מִצְלוֹלִיִּים אֵינָה רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה, וְכָל מַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר - אֶפְשָׁר. (מואב, 2012).

*         המילה "סביאה" מייצגת מצב תודעתי בו נמצא/ת הכותב/ת בזמן כתיבת המילה, אשר ניתן להגדירו "אחר" או "שביר" או "נהיר", הנגרם ע"י שתית וויסקי, לרבות בורבון, סינגל/בלנדד מאלט, גריין, טנסי, אירי, סקוטי וקנדי.

ביבליוגרפיה

מואב, מ. שיר ויסקי: גילוי פואטי יומרני, ברברה טוכמן ועכברי הביבים, אֶרֶץ, 2012.

שיר ויסקי לדוגמה

יצחק שמיר מת

יִצְחָק שָׁמִיר מֵת הַיּוֹם בְּאֹפֶן רִשְׁמִי. קַרְיָן הַחֲדָשׁוֹת הִכְרִיז:

זֶה שָׁנִים סָבַל מִמַּחֲלַת הָאַלְצְהַיְמֶר.

לִפְנֵי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵת יִצְחָק רָבִּין בְּאַחַת.

שְׁנֵיהֶם טְמוּנִים עַכְשָׁו בְּחֶלְקַת גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה בְּהַר הֶרְצְל.

(וְגַם יִצְחָק אָבִינוּ מֵת, מִזְּמַן)

נִדְמֶה כִּי בֶּעָבָר הַצְּחוֹק הָיָה הַכּוֹחַ הַמֵּנִיעַ לַכָּל,

הָרְחוֹבוֹת הוּצְפוּ בְּיִצְחָקִים בְּמִלְּרַע כְּעָלִים בְּגִנָּה אַחַר שַׁלֶּכֶת,

לֹא אֶמְנֶה פֹּה אֶת כֻּלָּם מִפְּאַת הַזְּמַן,

אֹמַר מְדֻבָּר בְּזַן הוֹלֵךְ וְנֶעֱלַם וְקַיָּם, שַׁיָּךְ לַתָּנָ"ךְ, לַפַּלְמַ"ח,

לְסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי,

לִתְעוּדַת הַזֵּהוֹת, לַמּוֹרָה הַבּוֹדֶקֶת נוֹכְחוּת וְיִצְחָק הַנָּבוֹךְ מִצִּחְקוּק הַכִּתָּה מְתַקֵּן -

"אִיצִיק".

מִילוֹת הֶסְבֵּר עַל הַשִּׁיר "יִצְחָק שָׁמִיר מֵת" מֵאֵת הַמְּחַבֵּר

וּבְכֵן אֵין כָּל פִּקְפּוּק בְּלִבִּי

שִׁיר זֶה מְגַלֵּם הֲלַךְ רוּחַ רוּחָנִי נִיהִילִיסְטִי בִּדְיוֹנִי

בַּעַל קָרְטוֹב               אֶקְסְפֶּרִימֶנְטָלִי

              אֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִי

פּוֹסְטְמוֹדֶרְנָלִי

שִׁגְעוֹנִי מַתִּירָנִי חַתְרָנִי,

שִׁוְיוֹנִי, דִּיאֶטֶטִי - דִּיאֶטֶטִי מִדַּי. לָכֵן הוּא גַּם

חֲסַר רַחֲמִים

     חֲסַר אַחְרָיוּת

            חֲסַר אִזּוּנִים

                  חֲסַר נְעִימוּת

כְּנִדּוֹן לַמָּוֶת בְּמַעֲמָד הַבַּקָּשָׁה הָאַחֲרוֹנָה

    נֶאֱלַץ הוּא

לַחְשֹׂף אוֹר       הַנִּמְצָא

                                               אֵי שָׁם

וְרַק כְּשֶׁסָּבִיב מַחְשִׁיךְ -אָז וְרַק אָז-

                                        נִתָּן לְהַבְחִין

                                                         בִּקְצֵה זְקָנוֹ.