שמש

בְּיָמִים אֵלֶּה אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁיּוֹדַעַת לוֹמַר מִלִּים חַדּוֹת וּלְשַׁנּוֹת,

כָּאן בְּמַעֲמָד זֶה, עִם כָּל הַיָּדַיִם וְכָל הָרַגְלַיִם

הָעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּתִי וְהָעֵצִים בָּרְחוֹבוֹת וְהֶהָרִים הַמְּלַוִּים

בַּיְּצִיאָה לְעִיר אַחֶרֶת.

אֵין הַשָּׁמַיִם וְאֵין הָעֲנָנִים וְאֵין הָאָדָם

יִגְרְמוּ לִי לְפַזֵּם שִׁיר עַלִּיז שֶל הַבִּיטְלְס

רַק אֲנִי וְרַק הַשֶּׁמֶשׁ נַעֲמֹד עַל שֶׁלָּנוּ

נֵדַע לְהֵרָאוֹת נָעִים כְּנַחְשׁוֹלִים גּוֹעֲשִׁים

וּלְמַעֲשֶׂה מִזְדַּקְּפִים כִּסְלָעִים מְלָאכוּתִיִּים.

לָכֵן, כְּשֶׁאַתְּ וַאֲנִי נִפְגָּשִׁים מִמְּקוֹמוֹת נִפְרָדִים,

אָנוּ יוֹצְרִים בְּגוּפֵינוּ אֶת הַמִּדְרָכָה עָלֶיהָ יִפָּגְשׁוּ

הוּא וְהִיא מִדִּמְיוֹנוֹת אֲחֵרִים.

בעולם האמת

חָבֵר יַלְדוּת

חָזַר בִּתִשׁוּבָה

וּמֵאָז

נוֹתַרְנוּ

לְבַד

בְּעוֹלָם הָאֱמֶת

וְהַשֶּׁקֶר.

אדרת הקוסם המגיח כשצריך

כְּשֶׁאָמוּת בַּהֶסְפֵּד יֹאמְרוּ "אָדָם שָׁקֵט הָיָה"

אָדִיב לַבְּרִיּוֹת, מַסְבִּיר פָּנִים,

אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ, אוֹהֵב לִצְחֹק,

לֹא פָּחוֹת לֹא פָּחוֹת, אוֹהֵב לִצְחֹק,

וְיִהְיוּ שֶׁיּוֹסִיפוּ - גַּם מְעַט לִשְׁתּוֹת.

אֲפִלּוּ הַקַּדִּישׁ יִמְשֶׁה אוֹתִי מִמַּלְתָּעוֹת הַמַּלְאָכִים

עַל אַף שֶׁלֹּא הִקְפַּדְתִּי טָהֳרָה

וּפֹה וָשָׁם הִתְרַשַּׁלְתִּי בְּהִלְכוֹת הַשַּׁבָּת, הָעֲבָדִים וְהַקָּרְבָּנוֹת,

אָז לְשֵׁם מַה לַעֲטוֹת בְּכָל בֹּקֶר אֶת אַדֶּרֶת הַקּוֹסֵם הַמֵּגִיחַ כְּשֶׁצָּרִיךְ

וְלֹא מַפְסִיק לְפַטְפֵּט וּלְהָשִׁיב;

לְשֵׁם מַה? אָמַרְתִּי דַּי. לֹא אָשׁוּב לַמִּזְבֵּחַ בַּשְּׁמָמָה,

לֹא אָשׁוּב לְרוֹבֵה אֲבִי לָצוּד אַרְנֶבֶת לַסְּעוּדָה.

גם תאווה זקוקה לאמת

אַתְּ מִתְרַחֶקֶת

אֵינִי רוֹאֶה

כְּבָר לֹא שׁוֹמֵעַ

עַל מַרְגִּישׁ כְּבָר אֵין מַה לְדַבֵּר.

אַתְּ מִתְקָרֶבֶת

אֲנִי רוֹאֶה

עַכְשָׁו שׁוֹמֵעַ

עַל מַרְגִּישׁ כְּבָר אֵין מַה לְדַבֵּר.

וְשׁוּב מִתְרַחֶקֶת וְשׁוּב מִתְקָרֶבֶת.

אֵינִי רוֹצֶה לְשַׁקֵּר.

גַּם תַּאֲוָה זְקוּקָה לָאֱמֶת.

אֵינֶנִּי אוֹתוֹ אָדָם,

וְאַתְּ לֹא אוֹתָהּ הַגְּבֶרֶת.

אָז מַה הוֹפְכֵנוּ לְאֶחָד?

אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְהָשִׁיב כַּמּוּבָן.

כָּאן זֶה שֶׁטַח פְּרָטִי.

כֶּלֶב נוֹשֵׁךְ.

לֹא נוֹבֵחַ.

שָׁם זוֹ אַתְּ. הָשִׁיבִי לִי שָׁם, בַּלָּאט.

עוֹד אֵדַע מִי אָנוּ וְאָנָה פָּנֵינוּ מוּעָדוֹת.

רֶגַע! רֶגַע! אַתְּ אוֹמֶרֶת,

אַךְ שׁוּב מִתְרַחֶקֶת וְשׁוּב מִתְקָרֶבֶת.

אֵינֶנִּי אוֹתוֹ אָדָם,

וְאַתְּ לֹא אוֹתָהּ הַגְּבֶרֶת.