סָבָא

בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה;
וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי. (מלכים ב' י"ז, 6)

סָבִי מִצַּד אָבִי, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה נוֹהֵג לִסְבֹא
מִמַּשְׁקֶה כַּ‏‏מְנוֹ‏ן הָ‏אָ‏נִיס, מִמִּשְׁפַּחַת הַסּוֹכְכִיִּים,
בְּחֶבֶל אֶרֶץ כּוּרְדִּיסְטָן וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָל.
סְבִיבוֹ חָגִים נְעָרִים, סוֹבְבִים רֵעִים, מִן הַקְּהִלָּה
וּבִכְלָל, סוֹבְאִים הֵם נַחַת, יַחְדָּו, מִמַּשְׁקֶה עָלֵי
כַּ‏‏מְנוֹ‏ן הָ‏אָ‏נִיס וְלִבָּם שֶׁפַע נִשָּׂא עַל גַּבֵּי עָבִים
לְבָנִים כְּסִיד, עַד לַיָּמִים הַבָּאִים בָּהֶם הָיָה נוֹהֵג
לִסְבֹא, עַד לְיָמִים אֲחֵרִים.

וְלִי רֵיחוֹ הַחוֹדֵר שֶׁל מַשְׁקֶה כַּ‏‏מְנוֹ‏ן הָ‏אָ‏נִיס מַזְכִּיר
יָמִים בָּהֶם נִסְבָא סָבִי מֵאוֹתוֹ מַשְׁקֶה בְּדִיּוּק,
וּבְחֲצִי חִיּוּךְ חַם וּמַמְזְרִי הָיָה אוֹמֵר: "קח, זֶה מַיִם".
וּבָרֶקַע קוֹלוֹ שֶׁל מֻחַמַד עָארֵף גִ'יזְרָאוִּי בּוֹקֵעַ
מֵרְשַׁמְקוֹל יָשָׁן, תָּמִיד נִשְׁמַע בְּתִגְבּוּר נְגִינַת עוּד
עָרְבָה לִבְנֵי דּוּרוּ, לְלֹא טֶכְנוֹלוֹגְיָת סָאוּנְד מִתְקַדֶּמֶת,
כְּאִלּוּ נִמְצָאִים הָיִינוּ בְּחֶדֶר אֶבֶן אָטוּם אֵי שָׁם
בְּעֵמֶק נָהָר חָ'אבוֹר, קְרוֹבִים לְעָרֵי מָדָי, לְנִינְוֵה,
לַמְּרוֹמִים (וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ קְרוֹבִים לַמַּלְאָכִים).
זֵכֶר לְיָמִים עָבָרוּ, שֶׁלֹּא יַחַזְרוּ, גַּם לֹא לְמַעַן הַטּוֹבִים שֶׁבְּעֵדַת
הַסּוֹבְאִים.

ב.
סָבִי סָבָא
בְּיָמִים בָּהֶם נָהֲגוּ
לִסְבֹא סְבִיב
שֻׁלְחָן רֵעִים
מִסְפָּר אֲנָשִׁים
עַד שֶׁאוֹר
הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה
מוֹרֶה לַחֲזֹר
לַמְּצִיאוּת,

בָּהּ הָיָה סָבִי
סוֹבֵא מֵאוֹתוֹ
מַשְׁקֶה עָלִים
בְּמִסְבָּאָת חַיִּים
עַד לַיָּמִים
הָאַחֲרוֹנִים.

אֵינוֹ מִתְיָרֵא
עוֹד מִפְּלִישַׁת
שַׁלְמַנְאֶסֶר הַחֲמִישִׁי
וּמֵאָזְלַת יָדוֹ
שֶׁל הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה.

מַמְתִּין לָאוֹר
הַבָּא שֶׁיַּגִּיעַ
בִּמְהֵרָה לַגְּאֻלָּה.
חַיֵּי נֶצַח וְסוֹבְאָה.