בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שישי, 23 באפריל 2010

האני האחר

הַמּוֹ"ל סֵרְבָה אֶת פָּנַי לִרְאוֹת.
גֵּרְשָׁה / מְגָרֶשֶׁת / תְּגָרֵשׁ אוֹתִי מִמִּשְׂרָדָהּ.
אֲנִי חָשׁ מֻקְצֶה קִמְעָה כְּשֶׁאֲנִי דּוֹפֵק עַל
דֶּלֶת מִשְׂרָדָהּ הָאֲפֹרָה.
אֲפִלּוּ עָנַדְתִּי פַּפְּיוֹן שָׁחֹר, וּבַפְּגִישָׁה
הַשְּׁנִיָּה הִגַּעְתִּי מְעֻנָּב בְּעֲנִיבַת חֲתֻנָּה,
כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי רוּחָהּ
אַךְ הַמּוֹ"ל סֵרְבָה לִרְאוֹתִי,
אֲפִלּוּ מֵאֲנָה לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁמִי,
כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת אֶת שְׁמִי אוֹטֶמֶת אָזְנֶיהָ בְּיָדֶיהָ לְלֹא דִּחוּי.
וּכְשֶׁאֲנִי דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת מִשְׂרָדָהּ
הִיא מִסְתַּתֶּרֶת מִתַּחַת לְשֻׁלְחָן הָעֲבוֹדָה
הָאָדֹם שֶׁלָּהּ, חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵינִי
רוֹאֶה. בְּרַם רוֹאֶה גַּם רוֹאֶה אֲנִי, וּלְעִתִּים
אַף נִכְלָם. שָׁב לְבֵיתִי וּמַמְתִּין
לְבִיאַת הָאַדְמִירָל הַלָּבָן מִסֶּרֶט הוֹלִיווּדִי נוֹדָע
שֶׁיֹּאמַר מִלִּים טוֹבוֹת, מְעוֹדְדוֹת,
כְּשֶׁהַיָּם מֵצֵר בְּמִשְׁבָּרָיו עַל מִפְרָשִׂית טוֹבַת מַרְאֶה,
מַמָּש כְּמוֹ וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה,
טְרוּפָה, שְׁקוּעָה, אֵין לָהּ נֶחָמָה,
הִיא תְּחוּבָה בַּמַּעֲמַקִּים עַכְשָׁו
אוֹרְגָּנִיזְם יַמִּיִּים הַמִּתְמַצְּאִים הֵיטֵב בַּמְּצוּלוֹת
אוֹפֵפִים אוֹתָהּ, וּכְשֶׁהַחַמְצָן אוֹזֵל
אֲני נֶאֱנַק וְדוֹאֶה מַעְלָה מַעְלָה,
נִכְנַע לַמַּעֲמָסָה, מִתְאַבֵּל וּמִתְרַגֵּל,
כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ בְּעָבָר וְכַנִּרְאֶה יִנְהֲגוּ בְּעָתִיד,
וְאָז צוֹלֵל, דּוֹפֵק עַל דָּלְתָהּ הָאֲפֹרָה
וְהִיא רוֹדָה, בְּהַתְמָדָה.

אין תגובות: