כשהמתים שבים למשכבם

הַיּוֹם אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים בְּחֲרוּזִים וּמִשְׁקָל כְּחַיָּלִים גֶּרְמָנִים.
וּמָחָר עִם עֲלוֹת צִיּוּץ הַדְּרוֹר וְאוֹר הַשָּׁחַר,
כְּשֶׁהַמֵּתִים שָׁבִים לְמִשְׁכָּבָם וְהַשֶּׁטַח פָּנוּי לְעֵלָּא,
נִכְתֹּב אֶת הַשִּׁירִים הַנֶּאְדָּרִים, הָאוֹהֲבִים,
הַנֶּאֱהָבִים, לְמַעֲנָם נִשָּׁאֵר עֵרִים בִּשְׁעוֹת לַיִל מְאֻחָרוֹת, לֹא נֹאכַל
וְלֹא נִשְׁתֶה. נִרְצֶה לְהַכִּיר וּלְהַעֲמִיק בְּשׁוּרֹותֵיהֶם
וּמִלּוֹתֵיהֶם, נֹאמַר לָהֶם בִּלְחִישָׁה כַּמָּה נֶחְשָׁקִים הֵם
כְּרוּכִים בְּעֲטִיפַת אֹפֶל יֵשׁ הַטֶּבַע
וְדָם נִגַּר כְּאֶשֶד פִּרְאִי מִדַּפֵּיהֶם; הֵם נוֹלָדִים, חַיִּים וְאָז מֵתִים.
צֶאֱצָאֵי מַהֲלַלְאֵל, רוֹצִים הֵם לָרֶדֶת בַּמִּשְׁקָל וְלַעֲלוֹת,
לִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ, לִבְרֹחַ. וּכְשֶׁנְּגָדֵּף אוֹתָם,
אֶת יוֹצְרֵיהֶם, הֵם יֵעָלְבוּ, יַזִּילוּ דִּמְעוֹת דֵּוִי, דִּמְעוֹת
תַּרְשִׁישׁ.

*
שָׂם יָדִי עַל עוֹרְקוֹ הָרַדְיָאלִי
וְהַדֹּפֶק סָדִיר: שְׁמוֹנִים פְּעִימוֹת בְּדַקָּה.
הַכָּל כַּשּׁוּרָה.
וְאִם יִרְצֶה לִצְלֹחַ בִּשְׁחִיָּה אֶת הַלָּמַנְשׁ
בִּצְפוֹן-מַעֲרָב אֵירוֹפָּה, אֵינוֹ זָקוּק לְאִשּׁוּר מֵהָרוֹפֵא.