בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום ראשון, 18 באפריל 2010

אצטרבל

בְּחֻבּוֹ זֶרֶע הָאֹרֶן, דוּמָם שׁוֹכֵן,
לֹא כְּמֶלֶךְ וְלֹא בַּשְּׁבִי,
נָצוּר כַּהֲלָכָה מִפְּנֵי נוֹגֵשׁ מִזְדַּמֵּן
הַמְּאַיֵּם לְכַלּוֹתוֹ
זֶה שֶׁיַּגִּיעַ מִלְּמַטָּה, מִמְּצוּלוֹת הַלִּיתוֹסְפֶרָה,
אָחוּז אָמוֹק וּבִלְבּוּל, יְמוֹטֵט אוֹתָם
אֶחָד-אֶחָד, כְּחַיַּלֵי
חֵיל רַגְלִים בְּחֲזִית קְרָב קְדוּמָה,
בַּהּ הַמָּוֶת הָיָה כְּהֵרָיוֹן וְלֵדָה,
זְקֵנָה וּזְרִיחָה.

וְקוֹל פְּגִישַׁת הַקַּרְקַע נִשְׁמַע וּמִתְפַצֵּל לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים.
מְעַטִים מֵעָלֵי הָאִצְטְרֻבָּל
מִתְעוֹפְפִים וּמִתְפַזְּרִים,
לְעוֹלָם שׁוּב לֹא חוֹזְרִים
לְמִשְׁכָּן מִבְטָח בְּשִׁכְבַת הַיּוֹנוֹסְפֶרָה.
אֵין דֶּרֶך חֲזָרָה.
כָּךְ נָחִים הַפִּנְיוֹנֶסִים עַל
אֶרֶץ סְפוּגָת קְרָב, גּוֹעֶשֶׁת, מִמֶּנָּה עָלוּ לַפִּסְגָּה
מִמֶּנָּה צָבְרוּ כֹּחוֹת מֵאַדְמַת מַדְמֵנָה
עַד לְפְרִיחַת הָאוּרוֹרָה, וְכָל זֹאת לְשֵׁם מַה?

לְעִתִּים גִּבּוֹר חַיֵּינוּ חָשׁ כְּפִנְיוֹנֶס
הַמַּמְתִּין לַיּוֹם הַנּוֹרָא, לָהִפָּרְדוּת הַגְּדוֹלָה,
וּמַה יַעֲשֶׂה הוּא עַד אָז, מַה יַעֲשֶׂה,
אוּלַי יְזַמֵּן לוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים שֶׁיָּעִידוּ
כַּמָּה מוֹעִיל הָיָה, כַּמָּה טוֹב הָיָה
לַמָּקוֹם בּוֹ הָיָה, אָהוּב עַל הֶעָלִים הַשּׁוֹנִים
בְּקִרְבּוֹ, עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְזֶה כָּאָמוּר רַק אֶפְשָׁרוּת
אַחַת.

אִצְטְרֻבָּל לִי תִּהְיֶה
שִׁכְבַת עוֹר סוֹכֵכֶת כְּמוֹ קַו נוֹף הַנִּצְפָּה מִמֶּרְחָק
שֶׁל אֶרֶץ עִמָּהּ אָנוּ בִּלְחִימָה.
אִם תַּעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל
תְּגַלֶּה אֶת הָאוֹצָר עָלָיו חָלַמְתָּ, אֵלָיו עָרַגְתָּ,
וְשָׁם תִּלָּקַח לְשְׁבִי עוֹלָמִים עַל-יְדֵי
חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים, לְלֹא דִּינִים וּמִשְׁפָּטִים.
וְלִי תִּהְיֶה, אִצְטְרֻבָּל, שִׁכְבַת עוֹר סוֹכֵכֶת
מִפָּנַי.

אין תגובות: