טקס יום השואה

מִשְׁמָר חַיָּלִים זָקוּף וְטִקְסִי, מְדַגֵּל וּמַכְתִיף
אֶת נִשְּׁקוֹ, שׁוּב וְשׁוּב, מְדַגֵּל וּמַכְתִיף."שֶׁק!"
וְאָז הַדְּמָעוֹת וְהַנּוֹאֲמִים, הַנְּאוּמִים וְהַדּוֹמְעִים.
בּוּכֶנְוַאלְד וְאַאוּשְׁוִיץ צָצוֹת מִסְּפֶרָת דִּמְדּוּמִים
מְקַבְּלוֹת בָּמַת עוֹלָמִים מִסִּפּוּרֵי נִצּוֹלִים, וְאָז
עוֹלִים שְׁמוֹת הַנִּסְפִּים, נִזְכָּרִים בִּסְפָרוֹת זְרוֹעַ
מְקֻעְקָעוֹת וּשְׁלִיחֵי אַשְׁמְדַאי, הַמַּלְאָךְ הַנִּקְלֶה,
כְּאִלּוּ הֵגִיחוּ מֵאַגָּדַת עַם תְּלוּשָׁת מַמָּשׁוּת,
הָאַיְינְזָצְגְרוּפֶּן וְהַשּׁוּטְצְשְׁטַפֶל (יִמַּח שְׁמָם), לְמָשָׁל.

וּכְשֶׁהַכָּל נִגְמַר, אוֹמֵר הַמַּנְחֶה שֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
וְהַנָּשִׂיא יֵצְאוּ תְּחִלָּה, רַק לְאַחַר מִכֵּן הָאֲחֵרִים.
גַּם בְּעָתִיד, כְּשֶׁיִּוָּתֵר הַנִּצּוֹל הָאַחֲרוֹן מֵאַדְמַת
הַכִּלָּיוֹן, יָתוֹם, הוּא יַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, בְּעֲמִידָה,
לְצֵאת הַנָּשִׂיא, לְצֵאת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְהַפָּמַלְיָה.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים, יִטָמֵן הַיָּתוֹם
בְּחֶלְקַת הַנִּצּוֹלִים בְּהַר הַמְּנוּחִים,
שֶׁהִיא חֶלְקָה צְנוּעָה, אַךְ לֹא
רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מֵחֶלְקַת גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה.