לִפְנֵי תְּחִלַּת הַקְּרִיאָה בִּכְתָבַי
הָיִיתִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר-מָה.
עַל הַמִּלִּים. עַל הַנְּשִׁימוֹת.
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אִי-הֲבָנוֹת מְצַעֲרוֹת.
הַמִּלִּים נִכְתְּבוּ עַל יָדִי.
כֻּלָּן. אַךְ לָרֹב הֵן חוֹמְקוֹת לִי מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת
זוֹלְגוֹת מַטָּה אֶל צִנּוֹרוֹת בִּיבִים מְפֻתָּלִים,
אוֹ פּוֹרְחוֹת מַעְלָה אֶל שֶׁעָרֵי שָׁמַיִם
עוֹשׂוֹת בָּהֶם כַּאַוַּת נַפְשָׁן, עוֹשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים,
גּוֹרְמוֹת לָהֶם לְהַרְאוֹת רַע גַּם בְּיָמִים בְּהִירִים.
וְלִפְעָמִים חוֹנְקוֹת הֵן, לֹא בְּתַאֲוָה,
בְּלֵית בְּרֵרָה. וְאָז הוֹרְגוֹת הֵן, לֹא בְּזָדוֹן,
בְּאַהֲבָה. כָּךְ עוֹשׂוֹת הֵן אַהֲבָה וּמִתְרַבּוֹת,
יוֹצְרוֹת מִלִּים צְעִירוֹת הַחוֹמְקוֹת מִבֵּין
הָאֶצְבָּעוֹת זוֹלְגוֹת וּפוֹרְחוֹת, נֶחְתָּמוֹת
עַל פִּסַּת הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ אֲנִי שָׂם
עֲלֵיהֶן יָד, מְלַפֵּף אוֹתָן בְּגוּפִי, חוֹבֵק אוֹתָן אֶל חֵיקִי,
וּמְסַפֵּר לָכֶם עַתָּה כַּמָּה מְתוּקָה וּמָרָה הִיא דַּרְכּוֹ
שֶׁל הַלּוֹכֵד אֶת שֶׁלּוֹ, בְּתַאֲוָה, בְּלֵית בְּרֵרָה.
כָּל זֹאת אָמַרְתִּי לְמַעַן הַבְהָרַת הַדְּבָרִים
הַכְּמוּסִים, שֶׁנֶּאֱמַרִים רַק בַּנִּסְתָּרִים
לְאֵלֶּה שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּקְפִידָה, שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים.
וַאֲנִי מִתְנַצֵּל עַל הַזְּמַן הַגָּזוּל.
כָּךְ, כָּאָמוּר, עוֹשׂוֹת הֵן אַהֲבָה:
הָיִיתִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר-מָה.
עַל הַמִּלִּים. עַל הַנְּשִׁימוֹת.
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אִי-הֲבָנוֹת מְצַעֲרוֹת.
הַמִּלִּים נִכְתְּבוּ עַל יָדִי.
כֻּלָּן. אַךְ לָרֹב הֵן חוֹמְקוֹת לִי מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת
זוֹלְגוֹת מַטָּה אֶל צִנּוֹרוֹת בִּיבִים מְפֻתָּלִים,
אוֹ פּוֹרְחוֹת מַעְלָה אֶל שֶׁעָרֵי שָׁמַיִם
עוֹשׂוֹת בָּהֶם כַּאַוַּת נַפְשָׁן, עוֹשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים,
גּוֹרְמוֹת לָהֶם לְהַרְאוֹת רַע גַּם בְּיָמִים בְּהִירִים.
וְלִפְעָמִים חוֹנְקוֹת הֵן, לֹא בְּתַאֲוָה,
בְּלֵית בְּרֵרָה. וְאָז הוֹרְגוֹת הֵן, לֹא בְּזָדוֹן,
בְּאַהֲבָה. כָּךְ עוֹשׂוֹת הֵן אַהֲבָה וּמִתְרַבּוֹת,
יוֹצְרוֹת מִלִּים צְעִירוֹת הַחוֹמְקוֹת מִבֵּין
הָאֶצְבָּעוֹת זוֹלְגוֹת וּפוֹרְחוֹת, נֶחְתָּמוֹת
עַל פִּסַּת הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ אֲנִי שָׂם
עֲלֵיהֶן יָד, מְלַפֵּף אוֹתָן בְּגוּפִי, חוֹבֵק אוֹתָן אֶל חֵיקִי,
וּמְסַפֵּר לָכֶם עַתָּה כַּמָּה מְתוּקָה וּמָרָה הִיא דַּרְכּוֹ
שֶׁל הַלּוֹכֵד אֶת שֶׁלּוֹ, בְּתַאֲוָה, בְּלֵית בְּרֵרָה.
כָּל זֹאת אָמַרְתִּי לְמַעַן הַבְהָרַת הַדְּבָרִים
הַכְּמוּסִים, שֶׁנֶּאֱמַרִים רַק בַּנִּסְתָּרִים
לְאֵלֶּה שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּקְפִידָה, שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים.
וַאֲנִי מִתְנַצֵּל עַל הַזְּמַן הַגָּזוּל.
כָּךְ, כָּאָמוּר, עוֹשׂוֹת הֵן אַהֲבָה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה