לְפוּפִית

הוּא מִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵנוּ, כְּשׁוֹדֵד חָשׂוּף פָּנִים,
הוּא נִכְנַס לְגַן הַשּׁוֹשַׁנִים.
בְּמַשָׂאוֹ קְרָשִׁים, מַסְמְרִים
וְכָל מִינֵי כֵּלִים הַמַּכְבִּידִים עַל צְעָדָיו.
הוּא מְדַדֶּה עַכְשָׁו, אַךְ לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן,
הוּא בּוֹנֶה מַחְסָן גָּדוֹל
הַמֻּסְתָּר הֵיטֵב בֵּין הֶעָלִים
הָרַבִּים שֶׁל צֶמַח הַלְּפוּפִית
וְהָעֲנָפִים הַסְּבוּכִים שֶׁל עֲצֵי הַגַּן.
אַף מְבַקֵּר בְּגַן הַשּׁוֹשַׁנִים בְּיּוֹם חַג הַנֶּחְגַּג
אֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ אֶל עֲשִׂיָּת
הַכְּשָׁפִים, הַפְּלָאִים, הָאוּרִים וְתֻמִּים.

וְשָׁם, בְּמַחְסָן סְתָרִים,
הַשָׁמוּר רַק לַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים,
לָבֶטַח יִכְרֶה לוֹ כֵּרָה
גְדוֹלָה, יִרְוֶה עֹנֶג וַיִּנָּפַשׁ,
כְּמוֹ בְּסֵפֶר קָדוֹשׁ יָשָׁן, כְּמוֹ בַּתָּנָ"ךְ.

וּכְטוֹוֶה קוּרִים
מְנֻסֶּה וּבַעַל מוֹנִיטִין מִן הַחַי
הוּא יוֹצֵא מִמַּחְסָנוֹ
בִּזְהִירוּת יַתְרֶה, מְהַלֵּךְ בֵּין הַטִּפּוֹת,
שֶׁלֹּא לְהָעִיר, חָלִילָה, אֶת
הַחוֹלְמִים בִּשְׁנָתָם.
וְרוֹאֶה אֲנִי עַכְשָׁו קֹרַת רוּחַ עַל פָּנָיו,
כְּשֶׁהַקְּרָשִׁים וְהַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו,
וּמַחְסָנוֹ לְצִדּוֹ, כְּלְפוּפִית נְאַת מַרְאֶה
לְגָדֵר הַגַּן.