פיכחון

מִשְׂתַּכֵּר אֲנִי אֶל-צְרוֹר נָקוּב.
סְחַרְחַר. עוֹנוֹת הַשָּׁנָה חָגוֹת בִּי,
אוֹרְבוֹת לִי בְּפִנּוֹת חֲשׁוּכוֹת וּמוּאָרוֹת.
כִּמְעַרְבֵּל בֶּטוֹן כְּבַד מִשְׁקָל
תָּחוּב בְּמַכְשֵׁלָת רֶפֶשׁ, מְנַסֶּה
לְהִוָשָׁע, לִפְרֹשׂ מְפְרָשֵׂי דְּרוֹר
מִתּוֹךְ צְרוּרִים חָלוּלִים וְעוֹנוֹת
סוֹבְבוֹת, מַקִיזִים דָּמִי, חוֹשְׂפִים שְׁמִי.

אוּלַי אֵינֶנִּי הַנָּבִיא חַגַּי, עַל כָּל פָּעֳלוֹ
וְתוֹלָדוֹת חַיָּיו, אַךְ אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל.
וְגַם לְנַסּוֹת לְהַעֲבִיר מֶסֶר פּוֹדֶה, מֶסֶר קָדוֹשׁ,
זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לְהָקֵל בּוֹ רֹאשׁ.
וּבְינְתַיִם, כָּאָמוּר, אֲנִי לוֹגֵם וְגוֹמֵעַ,
וְגוּפִי לֹא יוֹדֵעַ, בְּפִכָּחוֹן מֵשִׁיב
לִי כִּגְמוּלִי, טוֹעֵן שֶׁאֵין טַעַם עוֹד
לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַנָּבִיא הַגָּדוֹל חַגַּי,
שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לְדַבֵּר בְּשֵׁם הַמּוֹסֵר:
לְקוֹמֵם הַחָרֵב; לִבְרֹא הָאַיִן;
לִדְרֹשׁ הַנֶּחְבָּא; לִכְתֹב הַנִּסְתָּר.
לוֹמַר: אֲנִי הַנָּבִיא הַגָּדוֹל חַגַּי, נוֹשֵׂא נְאֻם אֱלֹהָי.