מלך ירושלים

וראיתיו, את מלך ירושלים המאוחדת,
דוהר את סוסו הלבן באצילות כמוסה.
שיערו הארוך מתנוסס ברוח הסתיו, שנחלש
עם הגעתו לְכֶּתְליי ארמונו המתארכים מעבר
לכל נראה.

וראיתיה, רִיבָתוֹ - פשוטת מראה וקלת רוח -
נשאה מבטה אליו, אל מלך ירושלים,
ובליבה תפילה "לא כמלכי העבר יהיה מלכי",
מהימים הרחוקים ההם.

שְׂרָרָה למביאי הכליה;
נרצעים לְכִּלָיוֹן ויראה.